EN

בלימת "התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה"

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם

"רשות רגולציה" הוא גוף שהדרישה להקמתו נכללה במקור בחוק ההסדרים, תוך שהוא מוצג לציבור ככלי שמטרתו ייעול וסילוק והפחתת ביורוקרטיה מיותרת. בפועל, במידה וחוק ההסדרים אכן היה עובר במתכונתו המקורית, הוא היה מאפשר להעביר את קביעת תקציב הממשלה לידי גוף בלתי נבחר שאין לו כל אחריות כלפי הציבור.

זאת מכיוון שבמתכונתו המקורית, היה בסמכות רשות הרגולציה להפיל כל הקצאה ציבורית של למעלה ממאה מיליון שקלים, והמשמעות היא ששרה או שר שירצו לבצע רפורמה כלשהי במשרדם יהיו מחויבים להעביר אותה ראשית כל דרך גוף ריכוזי עם סמכות וטו, ובפועל, תפקידי השרים ירוקנו מתוכן. בעקבות החלטתו של היועמ"ש לאשר את הכללת רשות הרגולציה בחוק ההסדרים (זאת לאחר שנקבע בו איסור על התקנה וחקיקה של כל רגולציה חדשה עד לשנת 2024), בתאריך 29.8.21 מכון זולת פנה ליועמ"ש. בהמשך, בעקבות הסכמות קואליציוניות, הוחלט לפצל מחוק ההסדרים את הסעיפים 21, 28 ו-30, וחוק ההסדרים עבר בלעדיהם.

הסעיפים שהוחרגו עוסקים בסמכות של רשות הרגולציה לקבוע ולקבל החלטות שמחייבות את הממשלה ואת שרי הממשלה, והוצאתם אל מתוך לחוק ההסדרים מהווה הישג חשוב היות שהיא מבטלת את החובה להישמע לרשות והופכת אותה מגוף מחליט לגוף מייעץ בלבד, ובכך מחלישה אותה ומחזקת את שרות ושרי הממשלה, שכבר אינם מחויבים חובה להישמע לה כגוף מפקח כרגולטור-על. עם זאת, עדיין קיימת חובת התייעצות עם הרשות, ובה טמון פוטנציאל גדול לאפקט מצנן המחליש את סמכויות הממשלה הנבחרת.

בנוסף, יש לזכור שגם לאחר הוצאת כמה מהסעיפים הבעייתיים מהצעת החוק המקורית, עצם הקמתה של רשות רגולציה בישראל הוא דבר מה שיש להיאבק בו. זאת מפני שסעיפים שכן עברו במסגרת החוק עלולים לפגוע פגיעה מהותית בזכויות אדם, ובין היתר בזכות לבריאות, בזכות לפרטיות, בזכות לקניין, בזכות לתעסוקה, בזכות לדיור, בזכות לחינוך, ובזכות לשוויון. בנוסף, במטרת החוק, בעקרונות המפורטים בה, בהגדרות, בהרכב ועוד, אין כל התייחסות לאחריותה של הרשות לשמירה והגנה על האינטרס הציבורי, ולא מופיעה בה כל דרישה לפעול לאיזון בין אינטרסים של יעילות כללית לבין אינטרסים של שמירה על זכויות אדם. אי לכך, המאבק נגד רשות הרגולציה ולמען זכויות אדם ממשיך, ועוסק כעת בסעיפים הספציפיים אשר הוחרגו מהחוק, עליהם עומד להתקיים דיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת.

לקריאת הפנייה של עינת עובדיה, מנכ"לית זולת, ליועץ המשפטי לממשלה

לקריאת נייר העמדה שהוצג בישיבת ועדת חוקה של הכנסת ב-4.10.21

לקריאת נייר העמדה שהוצג בישיבת ועדת חוקה ב- 12.10.21

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

18076724_10154573442149677_1211984367607245921_o-1

רון קסלר

רון קסלר בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הדיגיטל והתוכן והתמחה בקמפיינים פוליטיים וחברתיים רבים. בעברו ליווה את הפעילות הדיגיטלית של נבחרי ציבור בכירים, ועבד בארגוני המגזר השלישי. רון הוא אופטימי מיסודו, אדם שמאמין שאפשר לשנות את ישראל וגם להשתנות יחד איתה. מתגורר בתל אביב.

דילוג לתוכן