EN

הוצאת "רפורמת הרגולציה" מחוק ההסדרים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp

מכון זולת פנה ליועמ"ש לממשלה וליועמ"ש הכנסת בדרישה שיורו להוציא את רפורמת הרגולציה מחוק ההסדרים.

מכון זולת מתנגד לרפורמה המוצעת לגופה, וגם לחקיקתה באמצעות מנגנון החקיקה המזורז והפגום של חוק ההסדרים, שכבר זכה לביקורת שופטי בג"ץ. חוק ההסדרים הוא מסלול עוקף כנסת לרפורמות מורכבות ושנויות במחלוקת, ופוגע באפשרות לקבל החלטות מושכלות ובאיזון הראוי בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת הנדרש בהליך חקיקה על פי עקרון הפרדת הרשויות שמהווה אבן יסוד במשטר דמוקרטי.

תחת מסך עשן של סיסמאות על יעילות כלכלית וחיסכון בעלויות, מוסתרת המהות המסוכנת של רפורמת הרגולציה המוצעת:. משמעותה שינוי שיטת המשטר בישראל לכיוון של משטר נשיאותי וסמכותני; עקיפה שלא כדין של הוראות חוק-יסוד: הממשלה; ריקון מתוכן של תפקידי השרים, הגורמים המקצועיים והמדענים במשרדים; החלפת גורמי המקצוע והמדענים במשרדים בגורמים פרטיים בעלי אינטרסים שיעצבו במקומם את הרגולציה והמדיניות במדינת ישראל; וכן קיים חשש ממשי לפגיעה בזכויות אדם (בזכויות לפרטיות, לקניין, לבריאות, לתעסוקה, לדיור, לחינוך ולשוויון) ולהחלשה נוספת של ההגנות עליהן.

היעילות כלכלית שמובטחת ברפורמת הרגולציה המוצעת, מוטלת בספק, ונראה שהמטרה להחליף רגולציה אחת ברגולציה אחרת תוך ריכוז כוח חסר תקדים בידי ראש הממשלה.

יעילות כלכלית אינה הערך הבלעדי שחשוב במדינה דמוקרטית. הנשיא (בדימוס) הש' אהרון ברק כבר קבע: "זכויות אדם עולות כסף. הבטחת שוויון עולה כסף. לרוב הדרישה לתשלום ה"מחיר" באה כלפי השלטון, אך מקום שזכויות האדם, כמו השוויון, חלות ביחסים בין פרטים, הם אלה שצריכים לשאת במחיר הנדרש. זהו מחיר שכדאי וצריך לשלמו כדי להבטיח את היותנו חברה שומרת זכויות אדם ומכבדת שוויון".

יש מקום לבחון שינויים ושיפורים ברגולציה הישראלית, אך אלה צריכים להיות מושכלים, ולא באמצעות שפיכת המים יחד עם התינוק או הכרזת מלחמה על גורמי המקצוע במשרדי הממשלה שצברו ניסיון רב שנים ודואגים לאינטרס הציבורי.

 

לקריאת המכתב המלא

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

18076724_10154573442149677_1211984367607245921_o-1

רון קסלר

רון קסלר בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הדיגיטל והתוכן והתמחה בקמפיינים פוליטיים וחברתיים רבים. בעברו ליווה את הפעילות הדיגיטלית של נבחרי ציבור בכירים, ועבד בארגוני המגזר השלישי. רון הוא אופטימי מיסודו, אדם שמאמין שאפשר לשנות את ישראל וגם להשתנות יחד איתה. מתגורר בתל אביב.