חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

אפליה והדרה של קבוצות מיעוט בתקשורת בישראל

דוח המבוסס על השתלמויות שמכון זולת ערך עבור נשות ואנשי תקשורת בנושא שוויון וזכויות אדם בהנחיית ד"ר רויטל עמירן
פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת הדוח המלא 

לתקשורת, בהיותה הרשות הרביעית, תפקיד חשוב בביקורת על רשויות השלטון והגנה על זכויות הפרט, ובמיטבה היא אמורה לשמש כלב השמירה של הדמוקרטיה. לתקשורת יש חלק מרכזי בקידום ערכים ליברליים וקודים דמוקרטיים, ומכון זולת רואה בה שותפה ומבקשות לחזק אותה ולהפוך אותה לכמה שיותר חופשית ומנותקת מאינטרסים זרים.

מתוך כך יזמנו בזולת פרויקט של ההשתלמויות עבור עורכי וכתבי דסק חדשות, בעיקר אלו האחראים על ייצור וניסוח הכותרות וה”פושים” באתרי העיתונות השונים. תכני ההשתלמות התמקדו בהארת האופנים השונים בהם נפגעות זכויותיהם של חברי וחברות קבוצות שונות בחברה הישראלית, בדיון על חופש העיתונות בעידן הפופוליסטי, בתופעת הפייק ניוז, בממדי ההסתה ברשת ובאומדן מצבה של הדמוקרטיה הישראלית.

בכל הקשור להדרה של קבוצות מיעוט, ביקשנו להציף בפני המשתתפים את האופן בו סיקור תקשורתי עלול להגביר עוינות, לחזק סטריאוטיפים ולעודד הסתה. זאת באמצעות חיזוק הידע וההיכרות של המשתתפים עם הנושא ועם הבסיס העובדתי הדרוש להם על מנת לנסח עמדות שוויוניות וסובלניות. בנוסף, ההשתלמויות העניקו לאנשי תקשורת בעלי מכנה ערכי משותף את ההזדמנות להיפגש, לדון באתגרי עבודתם ולחזק את תחושת השליחות המקצועית שלהם.

נייר זה עוסק, אם כן, בייצוג לוקה בחסר של קבוצות מיעוט ואוכלוסיות מודרות, שמורכב הן מתת ייצוג מספרי והן מתת ייצוג מהותי. הוא מבוסס על ההרצאות השונות שניתנו בהשתלמויות, כמו גם על עמדותיהם של נשות ואנשי התקשורת שלקחו בהן חלק.

מאמרים שפורסמו על הדוח:

>> 25.2.2022 – “מה אפשר לעשות כדי להגביר ייצוג של מיעוטים בתקשורת” מאת הדס בשן, העין השביעית 

>> 2.1.2022 – “האם מג’אדלה ישרוד בפריים טיים גם בלי הקואליציה הנוכחית?” מאת ד”ר רויטל עמירן, זמן ישראל 

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן