EN

מספין לעובדות – על תפקידה של התקשורת בתקופת בחירות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם

מציטוטי המשתתפים:

"אני חייבת להודות שאני עדיין מתקשה להתרגל לעולם שבו הקול של משה נגבי שהיה ביטוי כל כך צלול ובהיר של שלטון החוק ונורמות שלטוניות ותקשורת חופשית, הקול הזה איננו עוד" (זהבה גלאון, נשיאת מכון זולת מנחת האירוע)

"עבור אבא מקצוע העיתונות לא היה רק מקצוע הוא היה שליחות" (שמרי נגבי, בנו של משה נגבי ז"ל)

"קשה לדבר על משה בלשון עבר. בשנים שמשה שידר הוא הביא את קול המשפט לציבור כולו ועם מותו נדם הקול הברור, הצלול, על בסיס ידע רב, נושא דגל שלטון החוק ודבר המשפט" (עדנה ארבל, שופטת בית המשפט העליון ופרקליטת המדינה לשעבר)

"הרגשתי חובה להמשיך בדרכו של משה והמהדורה המעודכנת של הספר "חופש העיתונאי וחופש העיתונות" שומר על הגישה הערכית של משה, שחופש העיתונות חיוני לדמוקרטיה" (אבי וינברג, מזכ"ל מועצת העיתונות לשעבר)

"איך נתניהו שולט בתקשורת? יש כאן שני תהליכים שמתרחשים במקביל: מצד אחד נתניהו מחליש את כלי התקשורת בצורה שיטתית ומצד שני הוא זועק שהתקשורת רודפת אותו על רקע אידיאולוגי כי הוא איש ימין ושומר על ארץ ישראל" (יוסי לוי, מגיש כיכר סחריר בדמוקרטTV)

משה פעל בתקופות בהן התקשורת הייתה פשוטה יותר. היום כשיש  עיתונות ותקשורת מ"טעם" כמו "ישראל היום" שהוקם לשירותו של נתניהו, אחד האתגרים הוא לא רק להבדיל, אלא לייצר תקשורת שמסוגלת לעמוד על ערכים של אמת" (מרב מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה)

"אומץ לב אזרחי זו תכונה שונה מאומץ לב צבאי ואין קורלציה בין 2 התכונות. יש אנשים שהיו מוכנים למות באומץ בקרב אבל מתגלים כשפנים כשהיו צריכים לגלות אומץ לב אזרחי. משה ניחן באומץ לב אזרחי בכמויות גדולות" (פרופסור מרדכי קרמניצקי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה)

"צריך לפזר את אחיזתם של קומץ אוליגרכים וטייקונים בעיתונות הקונסרבטיבית ובמונופולים הדיגיטליים. יש לקבל את העובדה שעיתונות ותחקירים הם מוצר ציבורי ולכן דרוש מימון ציבורי ולרסן את ההשפעה המזיקה של המונופולים הדיגיטליים על שוק המידע כי כבר קשה להבחין ביו אמת ושקר ובזה מעוניינים בעלי הכוח" (גיא רולניק, העורך והמייסד של דה-מרקר, חבר הסגל ומרצה לאסטרטגיה באוניב' שיקגו. 

מספין לעובדות - על תפקידה של התקשורת בתקופת בחירות - אירוע לזכרו של הפרשן המשפטי פרופ' משה נגבי ז"ל

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

18076724_10154573442149677_1211984367607245921_o-1

רון קסלר

רון קסלר בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הדיגיטל והתוכן והתמחה בקמפיינים פוליטיים וחברתיים רבים. בעברו ליווה את הפעילות הדיגיטלית של נבחרי ציבור בכירים, ועבד בארגוני המגזר השלישי. רון הוא אופטימי מיסודו, אדם שמאמין שאפשר לשנות את ישראל וגם להשתנות יחד איתה. מתגורר בתל אביב.