חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

דמוקרטיה בריאה: הצבעה במודל בטוח בתקופת הקורונה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר מדיניות זה נועד לתת מענה לבעיות החוקתיות, החוקיות והלוגיסטיות שעולות מהצורך לערוך בישראל בחירות כלליות בזמן מגפת הקורונה (הבחירות לכנסת ה-24 במרץ 2021). 

ניתוח השוואתי שערכנו בין מערכות בחירות שהתקיימו ב-25 מדינות שונות העלה כי במקרים בהם הבחירות התקיימו רק תחת הנחיות ריחוק חברתי מבלי שנעשה שימוש בכלים נוספים מעבר לכלים הקיימים, שיאפשרו הצבעה בטוחה – נוצר אפקט מצנן משמעותי של אחת מזכויות היסוד המרכזיות ביותר במשטר הדמוקרטי: הזכות לבחור. 

במחקר מצאנו כי ב-8 המדינות בהן לא נוספו אמצעי הצבעה חדשים, חלה ירידה של 8-15% בשיעור ההצבעה, כמו גם עלייה משמעותית בנתוני התחלואה. לעומת זאת, במדינות בהן אומץ מודל בטוח, או מודל מרחיב המוסיף כלי הצבעה נוספים על ההצבעה הפיזית הקלאסית – כמו הצבעה מוקדמת או הצבעה באמצעות הדואר, נמנעה הפגיעה בזכות של האזרחים לבחור וגם לא חלה עלייה בתחלואה.

לאור העובדה שוועדת הבחירות המרכזית היא הגורם המחויב להנגיש את מערכת הבחירות, והיות שהבחירות לכנסת ה-24 מתקיימות בזמן מגפת הקורונה כשאוכלוסיית ישראל טרם השיגה חסינות מלאה מפני הנגיף, פנינו לועדת הבחירות בהצעה לאמץ את המודל הבטוח, שיכלול 4 כלים משמעותיים להבטחת הזכות לבחור והזכות לבריאות, ביניהם כינון מערך הסעות, מתן אפשרות להצבעה מוקדמת, ואפשרות להצבעה בדואר.

ואכן, בין היתר לאור פניותינו והצעותינו, ועדת הבחירות המרכזית קבעה לאחרונה כי בכל הנוגע למצביעים חולי קורונה או מבודדים, ההצבעה תיערך בקלפיות דרייב-אין אליהן ניתן להגיע עצמאית עם הרכב. כמו כן, ובהתאם להמלצתנו הרביעית, ועדת הבחירות המרכזית ארגנה והקימה מערך הסעות שיאפשר למצביעים חולים או מבודדים להצביע באופן שישמור על זכותם לבחור ובמקביל ישמור על הזכות לבריאות של כלל הציבור, וימנע את התפשטות הנגיף.

 

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן