EN

מודל הפגנה נושם: לא נותנים למשטרה לחנוק את זכות המחאה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

במסגרת תקנות הקורונה החדשות, מותר להגיע להפגנות רק בתוך רדיוס של קילומטר ממקום המגורים, הואיל וההפגנה שומרת על כללי הריחוק החברתי: קפסולות של 20 איש במרחק 2 מטר אחד מהשני, כאשר בין קפסולה לקפסולה יש לשמור על מרווח של 20 מטרים. במוצ”ש (03.10.2020) יצאו רבבות ישראלים וישראליות בלמעלה מ-1,000 מוקדים ברחבי הארץ כדי להמשיך את המחאה, לפי ההנחיות החדשות.


בכמה מוקדים, בייחוד בערים הגדולות ותל אביב בראשן, מספר המפגינים שיצאו במסגרת הטווח המותר לפי חוק הגיעה למאות א.נשים ואף יותר. עם זאת, המשטרה לא אפשרה מרחב הפגנה מספיק גדול כדי שלמפגינים תהיה הזדמנות לשמור על ההנחיות הממשלתיות, המסורבלות ממילא. במקום זאת, המשטרה סגרה את ההפגנות במתחם מצומצם, במטרה לפזרן במעצרים אלימים ובמאות קנסות על הפרת ההנחיות – שהיא עצמה גרמה להן.

במסגרת נייר מדיניות זה, נציג את האופן שבו זכות המחאה נפגעה באופן חמור על ידי התנהלות שגויה ולא חוקתית מצד המשטרה, אשר בהתנהלותה בהפגנות מוצ”ש לא אפשרה את מימוש הזכות תוך שמירה על תקנות הקורונה שהוחלטו בממשלה. אנחנו פונים למשטרת ישראל בבקשה להתאים את מרחבי ההפגנה באופן שיאפשר שמירה על הנחיות הקורונה, תוך התחשבות בשוני במספר המפגינים בין מוקד למוקד ותוך כדי המחאה עצמה.

 

תמונה: flash90

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן