>> לקריאת הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת שימוש במצלמות גוף בעת הפגנה)
מצלמות גוף הן אמצעי אשר הוכח במקומות רבים בעולם כיעיל בהפחתת אלימות מצד כוחות שיטור. לצערנו, מזה שנים אנו עדים לתלונות קשות מצד מפגינות ומפגינים על אלימות משטרתית במהלך מחאות והפגנות, במיוחד בחברה הערבית, במגזר החרדי ובקרב יוצאי אתיופיה.
גם במחאה שמתרחשת בימים אלו מול מעון ראש הממשלה ניתן לראות מעצרים אגרסיביים, ואנו עדים גם לתלונות של מפגינים על מעצרי שווא, כמו גם על מאמצים של המשטרה לשחרר עצורים בתנאים מגבילים, שמתבטלים בהמשך על ידי בית המשפט.
כל אלה מחייבים אותנו להידרש לסוגיה של שימוש במצלמות גוף מצד שוטרים במטרה להפחית את החיכוך בין גורמי אכיפת החוק ובין אזרחים המבקשים לממש את זכותם הדמוקרטית.
בישראל, לא רק שאין מספיק מצלמות גוף לשוטרים, אלא גם שהנהלים לשימוש במצלמות הקיימות – נקבעו על ידי המשטרה בלבד, ולא באמצעות חקיקה ראשית או קביעת תקנות.
על כן, בנייר מדיניות זה אנו מציעים לקבוע בחקיקה ראשית אמת מידה כללית לשימוש גורף במצלמות מצד שוטרים בהפגנות, וזאת עקב החשש מאפקט מצנן על זכות חופש המחאה בשל שימוש באמצעים אגרסיביים מדי לפיזור ההפגנות. במסגרת יוזמת החקיקה ייקבעו חובת שימוש במצלמות גוף, אמצעים להנגשת המידע המצולם לציבור, והטלת אחריות על המשרד לביטחון פנים לגבש שורה של תקנות ספציפיות לשימוש במצלמות הגוף, שיובא לאישורה של ועדת הפנים והגנת הסביבה.
בנוסף, על מנת לייצר תמריץ לתיעוד נרחב על ידי מצלמות הגוף, נקבע כי במקרה של תלונות נגד שוטרים על התנהלותם בעת הפגנות – נטל הבאת הראייה יהיה על המשטרה.
מאמרים שפורסמו על נייר המדיניות:
>> 10.8.2021 – “המשטרה שבורה, המצלמות יתחילו את התיקון” מאת רומן ברונפמן, הארץ
>> 3.9.2020 – “למה לדעתכם לשוטרים בבלפור אין מצלמות?” מאת מנכ”לית זולת עינת עובדיה, ynet
ניירות עמדה, חוות דעת ומכתבים על נייר המדיניות:
>> 7.1.2022 – נייר עמדה לוועדת השרים לחקיקה
