לראשונה בתולדות מדינת ישראל, הבחירות הקרבות יתקיימו תחת משטר שאינו דמוקרטי אלא סמכותני-תחרותי. במשטרים כאלה הפרקטיקה השכיחה היא שיבוש הבחירות ולא ביטולן, כלומר פגיעה שיטתית בהוגנות התחרות הרבה לפני יום הבחירות עצמו. דו״ח זה סוקר בהרחבה את הכלים העומדים לרשות ממשלת נתניהו לשיבוש הבחירות: חלק מהכלים הנזכרים בו מבוססים על מהלכים שהממשלה כבר נקטה בשלוש השנים האחרונות, שמהם ניתן ללמוד על שיטת הפעולה שלה; אחרים הם הערכה ביחס לפעולות אפשריות שלה לקראת הבחירות, על בסיס טקטיקות של משטרים סמכותניים-תחרותיים דומים.
בין הכלים המפורטים במסמך מצויים פוליטיזציה של המשטרה ושימוש סלקטיבי באכיפה נגד האופוזיציה; ניצול סמכויות ביטחוניות, לרבות השב"כ, לצורכי הרתעה ומעקב; החלשת מערכת המשפט והיועצת המשפטית לממשלה באופן שמפחית את הפיקוח על השלטון; וכן גיוס משאבי המדינה והשירות הציבורי לטובת קמפיין פוליטי. לצד זאת מודגש תפקידן של התקשורת והרשתות החברתיות בהפצת דיסאינפורמציה ובהטיית השיח הציבורי, וכן הסיכון שבהפעלת אלימות פוליטית – ממסדית ולא-ממסדית – כאמצעי להרתעת מצביעים ופעילים, במיוחד בקרב הציבור הערבי.
הבחירות הקרבות יהיו מכריעות יותר מאי פעם, וחשיבותן לעתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל קריטית. משטרים סמכותניים-תחרותיים פועלים בשיטתיות כדי לנטוע תחושה של סכנה ולסמן אויבים, ועושים זאת ביתר שאת כאשר עתיד המשטר עומד למבחן בקלפיות. בישראל קיים חשש נוסף של שימוש בעילות ביטחוניות להשתקה ולמניעת פעילות אזרחית, ואף חשש משימור או יצירה של מצב מלחמתי לצורך הימנעות מבחירות. לכן, כדי למנוע את שיבוש הבחירות נדרשות ערנות ודריכות רבות מבעבר מצד גופי התקשורת, השירות הציבורי וארגוני החברה האזרחית – וגם מצד הציבור בכללותו.
מן התקשורת:
>> אזהרה לבחירות 2026: התוכנית לשיבוש המירוץ לראשות הממשלה
