מאז הוקמה הממשלה ה-37 של מדינת ישראל והודיעה על קידום המהפכה המשטרית, היא שוחקת באופן מואץ את הדמוקרטיה ומרוקנת אותה מתוכנה. את המשטר בישראל בחלוף שלוש שנים להקמת הממשלה הזו ניתן להגדיר כשלטון סמכותני–תחרותי, שבו המוסדות הדמוקרטיים אמנם קיימים עדיין, אך הם מנוצלים בידי הממשלה ליצירת יתרון משמעותי על פני יריביה, כך שהתחרות אינה הוגנת. לנוכח תהליכים אלה, ברור כי המטרה של ראש הממשלה נתניהו וממשלתו גם ביחס לבחירות הצפויות במהלך שנת 2026 היא להטות עוד יותר את כללי המשחק במטרה למנוע כל אפשרות ריאלית להחלפת הממשלה.
אחת משיטות הפעולה המרכזיות של הממשלה הנוכחית הינה הצפה בו–זמנית של הצעות חוק רבות ב"בליץ". חלק קטן מהן כבר אושר ואחרות מקודמות במסלול החקיקה וממתינות לעת הנכונה מבחינת הממשלה להעבירן. מאז השבעת הכנסת ה-25 בנובמבר 2022 ועד ינואר 2026, הניחו חברי הכנסת מהקואליציה 50 הצעות חוק הנוגעות לשיטת הבחירות ולהליך הבחירות בישראל, הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית, אשר ביכולתן לפגוע במאפייני היסוד של בחירות דמוקרטיות.
מטרתו של דוח זה, שכתבה עבור זולת ד"ר יעל שומר, חוקרת בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב וחברה בפורום מדעני.ות המדינה למען הדמוקרטיה הישראלית, היא להציג ולהסביר את שטף הצעות החוק שהונחו לפתחה של הכנסת הנוכחית, המציעות שינויים מסוגים שונים באופיין של הבחירות בישראל. הניתוח מתמקד בשישה מאפיינים של בחירות דמוקרטיות: שוויונות וייצוגיות, הזכות לבחור, הזכות להיבחר, הוגנות פרוצדורלית, חלופיות שלטונית (האפשרות הממשית לתחלופת ממשלות) והיעדר חקיקה פרסונלית (שיש ביכולתה להיטיב או להרע עם מועמד או מועמדת מסוימים).
ההתמקדות בהצעות החוק שהוגשו בנושא הבחירות מתבססת על ההנחה כי הן בגדר הצהרת כוונות מצד הממשלה למהלכים שהיא מעוניינת לקדם על מנת להטות את תנאי הבחירות לטובת שימור כוחה. ההשלכות של הצעות החוק השונות נבחנות בדוח לא רק באמצעות ניתוח סעיפי החוק עצמו, אלא גם על ידי ניתוח דברי ההסבר שלו, אשר חושפים פעמים רבות את מטרת ההצעה, או את הקבוצה באוכלוסייה שהחוק מופנה כלפיה.
הזיהוי של מאפייני הבחירות שנפגעים בחקיקה המוצעת מאפשר גם להקל על זיהוי המהלכים של הממשלה לפגיעה באותם המאפיינים בשטח כבר בבחירות הקרובות, עוד בטרם העברת החקיקה. לא ניתן לנתק את הצעות החוק ממארג של מהלכים מנהליים, מוסדיים ופוליטיים עקיפים שכבר התרחשו ושממשיכים להיות מקודמים על ידי הממשלה, אשר עלולים להוביל לשחיקה ממשית של טוהר הבחירות ושל יסודותיהן הדמוקרטיים.
הניסיון מהונגריה מלמד כי ברגע שהשינויים הללו מתמסדים, החזרת המצב לקדמותו הופכת כמעט לבלתי אפשרית. מכאן שמשימתן של האופוזיציה, החברה האזרחית והאקדמיה היא להציב קווים אדומים ברורים, להתריע מפני כל ניסיון פוליטי להטות את כללי המשחק, לנטר באופן שיטתי הן יוזמות חקיקה והן מהלכים מינהליים, ולפעול לשימור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי. זהו מרוץ נגד הזמן שבו אדישות והתעלמות יאפשרו כרסום הרסני בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, וחיונית תגובה ציבורית רחבה ועיקשת.
