>> מסמך הערות מתעדכן להצעת החוק
מסמך זה מתייחס לשלוש הצעות חוק בעניין פיצול הסמכויות של הייעוץ המשפטי לממשלה שהונחו על שולחן הכנסת כהצעות חוק פרטיות, קיבלו את תמיכת ועדת השרים לחקיקה ועברו בקריאה טרומית ביום 29.10.25 – הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג-2022 שהונחה על שולחן הכנסת על–ידי ח"כ חנוך מלביצקי, הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תשפ"ה–2024, שהונחה על שולחן הכנסת על–ידי ח"כ מישל בוסקילה והצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תשפ"ה – 2025 שהגישו ח"כ שמחה רוטמן ואחרים.
מנוסח הצעות החוק עולה כי כל מטרתן להחליש את כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית ולחסל את מעמדו העצמאי של מוסד הייעוץ המשפטי ולהכפיפו לממשלה. עיון בהן מעלה כי הן אינן מסתמכות כלל על דיון ענייני בנושא פיצול תפקיד הייעוץ המשפטי, למרות שסוגיית מעמדו, תפקידיו וסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה נדונו באופן מפורט בשתי ועדות ציבוריות (ועדת אגרנט משנת 1962 וועדת שמגר, שהגישה את מסקנותיה בשנת 1998) וכן במחקרים נוספים בנושא.
לא רק שהצעות אלה אינן מבקשות לבחון באופן ענייני שאלות מבניות ועקרוניות של תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית, אלא יש לראות בהן חלק מהותי מניסיון ההפיכה המשטרית אותו מובילה ממשלת ישראל, המבקשת להכפיף אליה את כל מוסדות השלטון.
מטרתן של הצעות החוק היא לפגוע ברשויות החוק ובראש ובראשונה ביועצת המשפטית לממשלה. זאת משום שהיועצת המשפטית לממשלה עדיין עומדת בפרץ מול ניסיונות יומיומיים של הממשלה לפגוע בעקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית. בנוסף מהוות הצעות החוק הללו ניסיון לשבש ואף לבטל מכללא את המשפט הפלילי המתקיים נגד ראש הממשלה נתניהו, שהוא ומקורביו עושים ככל אשר לאל ידם בכדי לפגום בניהולו התקין.
המסמך מפרט את הסיבות לכך שיש לפסול את שלוש הצעות החוק שעל הפרק, בעיקר מאחר שאינן מבטיחות את עצמאות תפקידי הייעוץ המשפטי והתביעה הכללית מתלות פוליטית, ובנוסף מכיוון שאינן מתנות את המינוי לתפקידים המתוארים בכישורים הנדרשים.
לאור זאת, מביא המסמך את המלצות מכון זולת בנושא:
- לדחות כל הצעה שעניינה שינוי מבנה הייעוץ המשפטי לממשלה בעת הזו, שכן אלה נועדו לפגוע במעמדה של היועצת המשפטית לממשלה, לקדם את המשך המהפכה המשטרית ולפגוע בהליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה הנאשם בפלילים.
- לחזק בחקיקה את עצמאותם של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל התביעה הכללית ולקבע בחקיקה את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כמי שאמון על שלטון החוק וכמי שפרשנותו מחייבת אל מול כל רשויות השלטון, עד לקביעה שיפוטית.
