חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הממשלה מקדמת הצעת חוק שמטרתה להסיט תקציבי פרסום לערוץ 14

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה .

הממשלה הנוכחית פועלת לעריכת שינויים מהותיים בשוק התקשורת בישראל, שמשמעותם היא פגיעה בתקשורת החופשית והגברת השליטה הממשלתית בתחום. הדבר נעשה בין היתר באמצעות הצעות חוק פרטיות לתיקוני חקיקה ממוקדים, שנועדו להבטיח הטבות לגופי תקשורת מקורבים, ובפרט לערוץ 14.

הצעת החוק לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה, התשפ"ה-2025 (פ/5389/25) היא הצעת חוק פרטית מסוג זה, שהגישו ח״כ אביחי בוארון וח״כים נוספים מהליכוד. הצעת החוק מבקשת לקבוע מכסות על רכישת זמן פרסום מהמשדרים המסחריים ומהתאגיד. המגבלות האמורות נועדו לחול בעיקר על חברות רכש המדיה הפועלות בישראל, שהן חברות המצויות לרוב בבעלות משרדי הפרסום הגדולים, המשמשות אותם לקניית זמן אוויר לשידור פרסומות בפלטפורמות השידורים.

על אף שמדובר בסוגיה סבוכה, המערבת שאלות מורכבות מתחום הכלכלה ודיני התחרות, דברי ההסבר להצעת החוק אינם נשענים על נתונים עובדתיים או על ניתוח כלכלי מקצועי. זאת בשעה שעל פי עמדות גורמי המקצוע מן השנים האחרונות, אין כלל הצדקה כלכלית לקביעת סוג המגבלות המוצעות. יתרה מזאת, הצעת החוק מחיה הסדר שהוקפא ועודנו מצוי בבחינה מקצועית.

אחת המטרות המרכזיות של הצעת החוק היא הסטת תקציבי פרסום לערוצי השידור הקטנים. גם אם דברי ההסבר אינם מציינים דווקא את ערוץ 14 במפורש, הרי שלא ניתן להתעלם מהמאמצים שעושים בשנים האחרונות הממשלה והמחוקק לקדם באופן ספציפי את ענייניו של הערוץ. בנסיבות אלה קיים חשש ממשי כי בדומה להצעות אחרות שקדמו לה, תכליתה הפסולה של הצעת החוק היא להיטיב עם ערוץ 14 ולדאוג להגדלת הכנסותיו בדרך של הסטת תקציבי פרסום לערוץ.

מכון זולת מתנגד להצעת החוק. ההצעה כוללת הסדרים שיש בהם משום פגיעה בחופש העיסוק, מבלי שיהיה להם ביסוס והצדקה מקצועית, לתכלית פסולה של סיוע לערוץ 14 להגדיל את הכנסותיו בדרך של הסטת תקציבי פרסום, ולשם פגיעה בפעילותם של יתר המשדרים המסחריים ובתאגיד השידור הציבורי כאן.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן