חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

כנס זולת ״ההפיכה התקשורתית״ בשיתוף עיתון ״הארץ״

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב-01.04.25 ערך מכון זולת לשוויון וזכויות אדם כנס בשיתוף עיתון ״הארץ״ על המסע של הממשלה לחיסול התקשורת החופשית והפגיעה בדמוקרטיה.

שופטת בית המשפט העליון לשעבר, אילה פרוקצ'יה, אמרה כי ״היה צריך לפסול את נתניהו, הגיע הזמן לשקול מרי אזרחי״ והוסיפה כי ״התקשורת היא צינור החמצן של הדמוקרטיה. ההפיכה הזאת שמה לה למטרה להחליש את כל הגורמים שמרכיבים את הדמוקרטיה שלנו – שיש בהם מידה של עצמאות, כוח ומידה של ריסון. התוצאה היא שאנחנו רואים מכלול שלם של פגיעות שכבר נעשו – ופגיעות פוטנציאליות שעוד ייעשו״.

להלן דבריה המלאים של נשיאת זולת, זהבה גלאון, בדברי הפתיחה:

״אורחות ואורחים יקרים,

אני שמחה על הכנס המשותף כאן הערב עם עיתון הארץ. אני מניחה שיצא לכם לראות את השער של המוסף בסוף השבוע. זה שער שאף עיתון אחר בישראל לא היה מעז לעשות. וזה למרות שהממשלה מנסה לחסל את הארץ כלכלית.

ולא, השר קרעי, לא מדובר בהסתה, מדובר בכלי תקשורת חסר מורא, עם מצפן מוסרי.

בראשית דברי אני קוראת להחזיר את כל החטופים, לסגת מעזה, ולסיים את המלחמה!

בלי תקשורת חופשיתאין דמוקרטיה.

ואני רוצה להיות מאוד ברורה: אם הם יצליחו להשתלט על התקשורת, כמו שהם הצליחו להשתלט על המשטרה, אז רמת העיתונות בישראל תהיה, כמו מדד ההצלחה של המשטרה, בהתמודדות עם פשיעה.

אסור לתת לתקשורת ליפול כמו שהמשטרה נפלה.

אנחנו בתקופה הכי סוערת שהייתה כאן אי פעם. חשיפה רודפת פרשייה, רודפת שערורייה, רודפת חקירה. ובמשך כל התקופה הזו, שראש הממשלה נתניהו מעיד בבית המשפט על הניסיונות שלו לעצב את שוק התקשורת הישראלי בצלמו ודמותו, הוא ממשיך להטיל מאזן אימה על גופי  תקשורת ועיתונאים שלא מתיישרים איתו, שזה אומר שלא משרתים אותו, כדי שהם יוקעו כמסוכנים, כקפלניסטים רחמנא לצלאן.

השליח שלו, שר התקשורת קרעי, מקדם חקיקה כדי להפוך את התקשורת לצייתנית וממושטרת. ובמקביל הוא מיטיב עם ערוץ התעמולה והשנאה, ערוץ 14 ומשתמש בו כפי שהוא ניסה להשתמש בידיעות אחרונות וכפי שהשתמש באתר וואלה כשזה היה בבעלותו של שאול אלוביץ',  כשהמטרה היא אותה מטרה: האדרת כוחו הפוליטי, העצמת תדמיתו הציבורית לקראת עוד מערכת בחירות, והסתה נגד יריביו הפוליטיים. וזה עובד, האיום המאפיוזי עובר לכל מי שהיה צריך לקבל אותו.

כך קיבלנו כלי תקשורת שמעסיקים שופר כפרשן מהמנין. כי ברור שכל פאנל עם עיתונאים, מומחים לנושא ופרשנים, צריך גם את נציג מכונת המסרים מהלשכה.

כך קיבלנו כלי תקשורת שמעסיקים עיתונאים, שהוכתבו להם מלמעלה, ועדיין תמיד מאוימים בסגירה, כי בלשכת ראש הממשלה אוהבים אותם תמיד חלשים, תמיד מפוחדים.

כך קיבלנו גם כלי תקשורת שאפילו לא מנסים להעמיד פנים. עליהם אני הכי מרחמת.

מה לא ראינו?

בהתחלה סיפרו לנו  שקטאר היא מדינת טרור וארגוני זכויות אדם "ממומנים על ידי מדינות זרות",

ואחר כך סיפרו לנו שקטאר היא אחלה ואין שום בעיה לקבל כסף ממדינה זרה, בזמן שאתה מעביר סודות ביטחוניים מיד ליד, ועכשיו זה בחקירה,

קודם צריך היה להשמיד את חמאס, אחר כך לממן אותו, ועכשיו להשמיד אותו שוב.

קודם הסבירו לנו שאנחנו כפסע מהניצחון המוחלט, ואז הסבירו שעוד יש לנו  כמה פסיעות עד לשם.

קל ללעוג לדברים האלה, כי הם באמת נלעגים. אבל המטרה של התקשורת הזו, שנתניהו מטפח, היא לא רק לתאר שחור כלבן ומלחמה כשלום. התקשורת הזו היא קודם כל נשק.

כשמדברים על ׳מכונת הרעל׳, מדברים לא רק על אידיוטים באינטרנט שמקבלים על עצמם לדברר קונספירציות. מדברים גם על מנחי טלוויזיה, שמסמנים למאות אלפי צופים, מי האויבים שלהם להיום. מדברים על עיתונאים, בכאילו, שעושים תחקירים בכאילו על מי שסומן, לכאורה, בידי הלשכה של נתניהו. מדברים על גוף שלם של אנשים,, שיברברו יום ולילה על האויב החדש, מה גילה התחקיר, ואיזו שחיתות אדירה זו פרגולה.

אבל הם לא ידברו על אלימות מתנחלים ועל איך הרעיונות המורעלים של עליונות יהודית זולגים משטחי הכיבוש לחוקים שהכנסת מקדמת, שמבקשים להדיר מועמדים ערבים ורשימות ערביות מהמשחק הפוליטי.

לאחרונה החליט שר החינוך, יואב קיש, לשלול את פרס ישראל בסוציולוגיה מפרופ' אווה אילוז, כי העזה להביע דעה פוליטית שונה משלו.

קיש הוסיף שיהיה מוכן לשקול שוב את הענקת הפרס, אם אילוז "תבחר להתנצל בצורה פומבית".

זה תפס לי את העיןכי זו לגמרי פרקטיקה של דיקטטורותאדון קיש, ירום הודו, יואיל לשקול שוב, אם אווה אילוז תסכים להתרפס ולהכות על חטאיה. קיש לא חשוב. אווה אילוז תחיה גם בלי הכבוד של לאסוף את הפרס מידיו המזיעות. קיש, לכל היותר, הוא אפס נשכח. הוא עוד אחד מהכוורת של המשרתים הנרצעים של נתניהו כמו ישראל כ"ץ, אבי דיכטר, מירי רגב וניר ברקת. ותקצר היריעה

אלו האנשים שלא רוצים משילות. הם רוצים מדינה שלמה של אפסים בדמותם. כמו ׳להיות ג'ון מלקוביץ'׳, רק עם הפנים של יואב קיש.

לכן הם הצביעו על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: כדי לקבל שופטים נאמנים, בדמותם.

לכן הם מבקשים להדיח את גלי בהרבמיארה ורונן בר: כדי לקבל יועץ משפטי לממשלה וראש שב"כ, בדמותם.

לכן הם הצביעו בעד מינוי מטעם הממשלה של נציב תלונות הציבור על שופטים, ועל פיטורי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, ובעד מינויים זמניים של מקורבים לתפקידים בכירים, ונגד הקמת וועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר, כי הם רוצים ועדה פוליטית, של נאמנים בדמותם, כדי שהם ישלטו בה,

וכך הם גם רוצים לראות את התקשורת הישראלית.

וזה מסוכן. כי מדינה דמוקרטית חפצת חיים זקוקה לתקשורת עצמאית כמו אוויר לנשימה.

כי ראשי ממשלה שמוזנים רק מהמסרים של עצמם, בסוף עוד יאמינו לשקרים שהם מלעיטים בהם את הציבור. אלו ראשי ממשלה גרועים יותר, מחופרים עמוק יותר בבועה, תקועים בקונספציה.

וכבר ראינו, כמו בהונגריה, (היעד לטיסה שלו מחר) שאין דמוקרטיה שחסינה מאיומים מבית. כשמדינות הפסיקו להיות דמוקרטיות לא הייתה משם דרך בטוחה חזרה. בטבח המזוויע של ה-7 באוקטובר למדנו שישראל לא יכולה להיות חלשה. והיא לא יכולה להרשות שטרמיטים יאכלו אותה מבפנים.

ובדיוק בשל כך הקרב על שידור ציבורי ותקשורת חופשית הוא קריטי.

אנחנו גם ננצח בו.

הדמוקרטיה תנצח

צפו בדבריה של נשיאת זולת:

מנכ״לית זולת, עינת עובדיה, אמרה כי ״המטרה של הממשלה היא לחנך את הציבור שזה לא לגיטימי להעביר ביקורת על השלטון, ושטף היוזמות והחקיקה נגד התקשורת נועדו לפגוע ביכולתו של האזרח לגבש דעה עצמאית, מבוססת נתונים ואמת, על תפקוד נבחרי הציבור שלו. זה פוגע ביכולת לגבש דעה חופשית ולוודא שיהיו בחירות חופשיות".

המגיש והעיתונאי רזי ברקאי ציין: ״ערוץ 14 זה לא ערוץ לגיטימי. זה ערוץ פרופגנדה מא׳ ועד ת׳״. העיתונאי עמרי אסנהיים הוסיף שהשידורים הישירים של רה״מ נתניהו זה דבר לא נכון: ״המהפכה המשפטית והתקשורתית קורות כי נתניהו מרגיש שהוא המדינה״.

ענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים בישראל, אמרה ש"גם אם לא כל החוקים יעברו, אפקט ההפחדה והצינון כבר קיימים וקשה לאמוד אותם. אי אפשר לדעת כמה צנזורה עצמית קיימת". עיתונאי "הארץ", ג'קי חורי, התייחס לסיקור הכיבוש: "אומרים שהייתה התפכחות אחרי 7 באוקטובר, אבל כמה סיקרנו את הכיבוש לפני כן? הסיפור של הפלסטינים והחברה הערבית – זה לא שרק עכשיו גילינו שיש משהו לא תקין. הדברים התחילו הרבה קודם".

הדס קליין, עדת התביעה בתיק 1000 שסבלה ממתקפות חוזרות של "מכונת הרעל" של הימין, אמרה: "אני קוראת לזה 'ארגון רעל' ולא 'מכונה'. מכונה זה משהו חביב עם ברגים, אבל אני חווה את זה כמשהו מאוד מאורגן עם כספים גדולים מאוד וזרועות בכל מקום״.

עו״ד רונן ריינגולד אמר כי ״כשהופיעו מודעות על הכנס הזה, השר קרעי פרסם גם כרזה משלו. המסר המעניין שם היה שהם בכלל מנסים לגוון את התקשורת ולעשות לה טוב. לי זה הזכיר את הספר ׳1984׳. הכוונה של שטף החקיקה היא הפוכה מדבריו של קרעי והיא לתקוף את חופש הביטוי והתקשורת החופשית״.

צפו בדבריו:

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן