חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

תיקון חוק האזרחות: נדבך נוסף במדיניות הגזענית להבטחת הרוב היהודי

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא

ב-3.3.25 פרסמה הממשלה תזכיר חוק לתיקון חוק האזרחות. הצעת החוק החדשה מבקשת לשלול את מעמד האזרחות מילדי אזרחים שנולדו במדינות שהוגדרו כמדינות אויב. אלה כוללות את איראן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סודאן, סוריה, עיראק, פקיסטן, תימן ואת שטח רצועת עזה.

הצעת החוק הזו, בדומה להצעות נוספות של הממשלה ושל מפלגות הקואליציה שהועלו בחודשים האחרונים בכנסת, מנצלת את האווירה הציבורית בקרב הציבור היהודי בישראל מאז הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ועל רקע המלחמה המתנהלת מאז, כדי לקדם מהלכים המעמיקים את האפליה של פלסטינים ופוגעים בזכויותיהם.

הצעת החוק מרחיבה את חוק האזרחות והכניסה לישראל שחוקק ב-2003 כ"הוראת שעה" ומאז מוארך מדי שנה, עם תיקונים קלים. חוק זה כבר מגביל כמעט לחלוטין את האפשרות של פלסטינים תושבי השטחים שנישאו לישראלים לקבל מעמד בישראל, להבדיל מבני זוג ממדינות אחרות שנישאו גם הם לישראלים. עתה, הצעת החוק מבקשת להוסיף מגבלה נוספת שתגרור פגיעה קשה בזכויות האדם ובעקרון השוויון ומתייחסת לאזרחים הישראלים הפלסטינים כאזרחים סוג ב'.

הצעת החוק פוגעת במיוחד בזכותם של אזרחי ישראל לחיי משפחה, בזכותם לכבוד ובזכותם לפרטיות. הצעת החוק גם פוגעת בזכות לשוויון, שכן היא מבחינה בין אזרחים ומעניקה להם זכויות שונותאך ורק על בסיס מקום מגוריהם. הפגיעה הזו בזכויות מבוססת לכאורה על צידוק ביטחוני, אלא שהממשלה לא טרחה להביא בדברי ההסבר לחוק ולו נתון אחד שיבסס את טענתה. בהעדרה של תשתית עובדתית כלשהי להצעת החוק כל שנותר הן אמירות כלליות, לא מבוססות, שבוודאי אינן יכולות להצדיק את הפגיעה הגורפת בזכויות הטמונה בחוק.

עמדת מכון זולת היא שיש להתנגד להצעה לתיקון חוק האזרחות ולדחות אותה על הסף, מאחר והיא פוגעת פגיעה חמורה בזכויות לאזרחות ולחיי משפחה ובעיקרון השוויון. דברי ההסבר הקלושים להצעת החוק מעידים לא רק על העבודה הבלתי מקצועית והרשלנית של משרד הפנים שניסח את הצעת החוק, אלא גם על כך שהחוק לא נועד לפתור בעיה אמיתית. במקום זאת, הצעה זו היא רק עוד אחת משורה ארוכה של הצעות חוק המקדמות שיח מסית וגזעני, המתחרות זו בזו מי תצליח לפגוע יותר בזכויותיהם של פלסטינים.

גם אם רובן של הצעות חוק אלה לא יתקבלו בסופו של דבר כחוק, הן מסוכנות מאחר שעצם הדיון בהן נותן לגיטימציה לעמדות שהן מייצגות, דיון השוחק בהדרגה את העקרונות הבסיסיים של המשטר בישראל ומתיר פגיעה קשה בזכויות האדם ובשלטון החוק.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן