עתירה לוועדת הבחירות: פסילת רשימת הציונות הדתית ״זהות״ בשל שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה והסתה לגזענות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם
.

מכון זולת לשוויון וזכויות אדם, יחד עם פרופ׳ פרנסס רדאי, שר הביטחון והרמטכ״ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, השרה לשעבר יעל גרמן, השר לביטחון פנים לשעבר עמר בר-לב והדיפלומט יורם בן זאב, הגישו לוועדת הבחירות המרכזית בקשה למנוע את השתתפותה של רשימת הציונות הדתית–זהות בבחירות לכנסת ה־26, וכן לפסול את מועמדותם של בצלאל סמוטריץ׳, משה פייגלין וצבי סוכות.

העתירה מבוססת על סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, האוסר על השתתפות בבחירות של רשימה שמטרותיה או מעשיה שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או כוללים הסתה לגזענות. לטענת העותרים, בעניינה של רשימת הציונות הדתית–זהות מתקיימות שתי עילות אלה.

בלב העתירה עומדת הטענה כי אין מדובר באוסף של התבטאויות חריגות או מקריות של מועמדים יחידים, אלא בתפיסה פוליטית עקבית ומתמשכת המשתקפת בעמדותיהם ובפעילותם של גורמים מרכזיים ברשימה. על פי העתירה, תפיסה זו כוללת שלילת שוויון פוליטי ואזרחי מפלסטינים ומערבים על בסיס השתייכותם הלאומית, קריאות להדרת מפלגות ערביות מן הזירה הפוליטית, הצגת האוכלוסייה הערבית והפלסטינית כאיום קולקטיבי וקידום מדיניות של שליטה, הגירה והבחנה בזכויות על בסיס לאומי. ביחס לסמוטריץ׳, למשל, העתירה מדגישה כי מדובר בשילוב בין תפיסה אידיאולוגית סדורה, הצעות מדיניות, התבטאויות חוזרות ופעילות פוליטית שנועדה להוציאן מן הכוח אל הפועל.

לטענת העותרים, כאשר תפיסות אלה באות לידי ביטוי אצל מי שעומדים בראש הרשימה ובקרב מועמדים מרכזיים בה, ובאופן חוזר ושיטתי לאורך שנים, אין לראות בהן עמדה אישית שולית. הן מלמדות על מטרותיה ומעשיה של הרשימה ועל האופן שבו היא מבקשת להפעיל כוח שלטוני אם תיבחר.

העתירה מדגישה כי פסילת רשימה היא צעד חריג המחייב תשתית ראייתית ברורה, חד־משמעית ומשכנעת ו״מסה קריטית״ של ראיות. עם זאת, לטענת העותרים, זהו בדיוק המקרה שלשמו נועד סעיף 7א: מצב שבו ההתמודדות בבחירות משמשת אמצעי לקידום תפיסה הפוגעת בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי או מסיתה לגזענות. הפסיקה דורשת כי מדובר יהיה במטרה מרכזית ודומיננטית ובפעילות שיטתית ולא ספורדית, תנאים שלטענת העתירה מתקיימים במקרה זה.

על כן מבקשים העותרים מוועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי רשימת הציונות הדתית–זהות מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת ה־26 מכוח סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, בשל שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית והסתה לגזענות.

התפתחויות בעתירה:

ביום 16.9.26 ביקשו העותרים לצרף ראיה נוספת, סרטון תעמולת בחירות רשמי של רשימת הציונות הדתית, שנוצר באמצעות בינה מלאכותית ופורסם יום קודם לכן. בסרטון מוצגים בכירי מערכת המשפט כמי שמורחקים בכוח תחת הסיסמה ״משחררים את החסימה״, לצד תוכנית לשינוי הרכב בית המשפט העליון, פיטורי היועמ״שית והחלת פסקת ההתגברות. הסרטון מחזק את הטענות לפיהן הרשימה חותרת תחת מעמדן של מערכת המשפט ושל רשויות אכיפת החוק כמרכיבים יסודיים במשטר הדמוקרטי. יו״ר ועדת הבחירות קיבל את הבקשה לעיון חוזר והתיר את צירוף הסרטון כראיה נוספת.

>> לקריאת הבקשה הדחופה להגשת ראיה חדשה ותגובת יו"ר ועדת הבחירות

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן