.
העתירה, שהוגשה באמצעות עו״ד גלעד ברנע, מבוססת על סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, שנועד להציב גבול להשתתפות בבחירות כאשר מטרותיהם או מעשיהם של מועמד או רשימה שוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או כוללים הסתה לגזענות. לטענת העותרים, התשתית המצטברת בעניינם של המשיבים מצביעה על דפוס שיטתי ומתמשך, ולא על התבטאויות נקודתיות או חריגות.
ביחס לאיתמר בן גביר, לימור סון הר-מלך, חנמאל דורפמן ורשימת עוצמה יהודית, נטען כי הם ממשיכים את דרכה הרעיונית של תנועת כך ומקדמים תפיסת עולם המבוססת על הבחנה בין יהודים לערבים, הדרת אזרחים ערבים ופגיעה בעקרונות השוויון וכבוד האדם. תפיסות אלה אינן נשארות ברמת ההצהרה, אלא מתורגמות לפעילות פוליטית, להצעות חוק ולשימוש בכוח שלטוני.
ביחס לטלי גוטליב, העתירה מתמקדת בפגיעה בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי. גוטליב אינה מסתפקת בביקורת על מערכת המשפט, אלא מבטאת עמדה עקבית שלפיה פסיקות בית המשפט אינן בהכרח מחייבות את השלטון, סמכותו של בג״ץ צריכה להיות מוגבלת והרוב הפוליטי אינו כפוף למגבלות חוקתיות אפקטיביות. תפיסה זו פוגעת בשלטון החוק, בהפרדת הרשויות ובעצמאות מערכת המשפט.
בלב העתירה עומד עיקרון יסודי של דמוקרטיה מתגוננת, לפיו דמוקרטיה אינה חייבת להעניק את כוחם של מוסדותיה למי שמבקשים להשתמש בהם כדי לפגוע בשוויון, בשלטון החוק וביסודות המשטר הדמוקרטי עצמו. סעיף 7א נועד בדיוק למצבים החריגים שבהם ההשתתפות בזירה הדמוקרטית הופכת לכלי לקידום מטרות גזעניות או אנטי־דמוקרטיות.
על כן, מכון זולת והעותרים הנוספים מבקשים מוועדת הבחירות להפעיל את סמכותה כדי לפסול את המועמדים ולקבוע כי רשימת עוצמה יהודית מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת ה־26.
