מכון זולת לשוויון וזכויות אדם הגיש עתירה לבג״ץ נגד חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2026, באמצעות עורכי הדין רונן ריינגולד ואורי בסט. על פי החוק, גופים חדשים יוכלו לקבל מעמד של ספקי חדשות בתנאים מצומצמים, ללא חובות של עצמאות מערכתית, הפרדה מבעלי השליטה, אתיקה עיתונאית או מהימנות מידע. במקביל, פלטפורמות רב-ערוציות יחויבו להפיץ ללא תמורה עד עשרה ערוצי חדשות חדשים ולהעניק להם בולטות בממשקי הצפייה.
במהלך החקיקה פוצלו מן החוק דווקא הסעיפים שנועדו להסדיר את פעילות ספקי החדשות ולהגן על עצמאותם ומהימנותם. מנגד, נותרו בו חובות ההפצה וההבלטה. התוצאה היא שגופים חדשים עשויים לזכות בתפוצה רחבה בלי להיות כפופים לערובות מקצועיות ומוסדיות בסיסיות.
שידורי חדשות אינם מוצר מסחרי רגיל. הם תנאי ליכולתו של הציבור להבין את פעולות השלטון, לגבש עמדה ולהשתתף באופן מושכל בהליך הדמוקרטי. דווקא בעידן של דיסאינפורמציה, קיטוב ובועות מידע, החוק מחליש את ההגנות על מידע חדשותי עצמאי ומהימן. בכך הוא פוגע בחופש הביטוי, בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת.
העתירה מצביעה גם על פגמים חמורים בהליך החקיקה: החוק קודם ללא אישור היועצת המשפטית לממשלה, למרות אזהרות מקצועיות ומשפטיות; הועבר לוועדה מיוחדת במקום לוועדת הכלכלה; ונדון בקצב מואץ, תוך שינויים מהותיים וללא דיון מספק בהשלכותיו על שידורי החדשות.
הסעד שהתבקש מבג״ץ הוא ביטול החוק, וזאת בשל פגיעתו בזכויות יסוד ובשל הפגמים שנפלו בהליך חקיקתו. כן דרשנו לקיים דיון דחוף לפני שההסדרים החדשים ישנו בפועל את שוק החדשות בישראל.
התפתחויות בעתירה:
ב־19 ביולי 2026 בג״ץ נתן צו ארעי המונע את כניסתן לתוקף של הוראות חוק השידורים שמועד תחילתן ביום פרסום החוק, עד להכרעה בבקשות לצווי ביניים.
מכון זולת סבור כי התאמת שוק השידורים לעידן הדיגיטלי היא מהלך נחוץ, אך לא ניתן לפתוח את שוק החדשות לתחרות תוך ויתור על עצמאות מערכתית, אחריות מקצועית ומהימנות מידע. תקשורת חופשית, עצמאית ומהימנה היא תנאי בסיסי לקיומה של דמוקרטיה.
מסמכים:
19.7.26 – החלטה: מתן צו ארעי המעכב את כניסתן של הוראות החוק לתוקף, כאן
