הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ״ה–2025, מבקשת להרחיב את ההיתר ללימודים בהפרדה מגדרית באקדמיה גם לתארים מתקדמים, וזאת בניגוד לרציונל שעמד בבסיס פסיקת בג״ץ, אשר התירה הפרדה מצומצמת בלימודי תואר ראשון בלבד לצורך שילוב החברה החרדית. הרחבה זו חורגת מהאיזון שנקבע בין ערך השוויון לבין שיקולי שילוב חברתי, שכן תארים מתקדמים אינם תנאי יסוד להשתלבות בשוק התעסוקה, אלא מסגרות מחקריות ואקדמיות מתקדמות. הניסיון המצטבר מן היישום הקיים של הפרדה מגדרית מלמד כי בפועל מדובר במנגנון המוביל להדרה שיטתית של נשים, לרבות פגיעה בתנאי הלימוד ובהזדמנויות התעסוקה, ובפרט בהעסקת מרצות, אשר נמנעת מהן האפשרות ללמד סטודנטים גברים.
מכון זולת מתנגד להצעת החוק, נוכח הפגיעה המשמעותית בזכות לשוויון ובחופש העיסוק של נשים, והחשש מהעמקת דפוסי אפליה מגדריים במרחב הציבורי. חקיקה מסוג זה מקבעת נורמה של הפרדה, אשר עלולה להתרחב גם מעבר לציבור היעד המקורי ולהוביל לדרישות דומות בקבוצות נוספות. בנוסף, ההצעה צפויה לחזק מנגנוני הסללה מגדריים באמצעות יצירת מסלולים ייעודיים “נשיים”, אשר בפועל מצמצמים את מרחב הבחירה של נשים ומנתבים אותן לתחומי עיסוק מצומצמים ובעלי תגמול נמוך יותר. בכך, החוק אינו רק משקף פערים קיימים, אלא תורם לשעתוקם ולהעמקתם, באופן שאינו מתיישב עם ערכיה של חברה דמוקרטית השואפת לשוויון מהותי.
