עתירה לבג"ץ: לבטל את חוק עונש מוות למחבלים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה המלאה

מכון זולת, ח"כ גלעד קריב ועמותת "קול רבני לזכויות אדם", הגישו באמצעות עו״ד דפנה הול -לכנר עתירה דחופה לבג״ץ נגד חוק עונש מוות למחבלים (התשפ"ו–2026), בדרישה לבטלו לאלתר ולהוציא צו ביניים שימנע את יישומו המיידי. העותרים מבקשים צו ביניים דחוף שלא התבקש בעתירות אחרות: למנוע ממפקד כוחות צה״ל באזור לתקן את הצו בתוך 30 יום מיום כניסת החוק לתוקף.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה אנושה בזכויות יסוד – ובראשן הזכות לחיים, לכבוד האדם ושוויון ולהליך הוגן – ומערער את יסודותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
החוק יוצר מנגנון מפלה ומסוכן, המבחין בין אוכלוסיות שונות בהטלת עונש מוות, באופן שאין לו תקדים בשיטת המשפט הישראלית.

עוד נטען, כי הכנסת כלל אינה מוסמכת להחיל חוק כזה בשטחי הגדה המערבית, שם חל המשפט הבינלאומי. בנוסף, החוק צפוי לפגוע קשות במעמדה הבינלאומי של ישראל ואף לחשוף אותה להשלכות משפטיות בזירה הבינלאומית.

בעתירה מודגש כי גם גורמי ביטחון ומומחים הטילו ספק בטענת ההרתעה של החוק, וכי קיימת סכנה ממשית שהוא דווקא יגביר אלימות ויפגע בביטחון.

.
לקריאה נוספת:


>> לנייר העמדה המלא של זולת על עונש המוות, לחצו כאן

>>  מנכ״לית זולת עינת עובדיה בוועדה לבטחון לאומי: ״מוות אינו עונש אלא רצח שהמדינה מבצעת כנקמה״

>> נשיאת זולת, זהבה גלאון ב"הארץ": ״עונש מוות הוא טרור לכל דבר״

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן