עתירה לבג"ץ: לבטל את חוק עונש המוות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה המלאה

מכון זולת, ח״כ גלעד קריב ועמותת קול רבני לזכויות אדם עתרו בדחיפות לבג״ץ נגד חוק עונש מוות למחבלים, התשפ״ו–2026, בדרישה לבטל את החוק ולעצור את יישומו המיידי. העתירה הוגשה באמצעות עו״ד דפנה הולץלכנר, והיא מבקשת מבית המשפט להוציא צו ביניים דחוף שימנע את הפעלת החוק עד להכרעה בעתירה.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה חמורה בזכויות יסוד, ובראשן הזכות לחיים, כבוד האדם, השוויון והזכות להליך הוגן. מדובר באחד החוקים הקיצוניים והמסוכנים ביותר שנחקקו בישראל, שכן הוא מבקש לעגן מנגנון של עונש מוות באופן מפלה, בלתי שוויוני ובלתי חוקתי, המבחין בין אוכלוסיות שונות באופן שאין לו תקדים בשיטת המשפט הישראלית.

עונש מוות הוא עונש בלתי הפיך, הפוגע בליבת הזכות לחיים וביסודותיה של מדינה דמוקרטית המחויבת לזכויות אדם. מעבר לכך, החוק מעורר קשיים חריפים משום שהוא נועד לחול גם ביחס לשטחי הגדה המערבית, אף שהכנסת אינה מוסמכת להחיל הסדר כזה בשטח שבו חל המשפט הבינלאומי. משום כך, העתירה מבקשת צו ביניים ייחודי ודחוף, שימנע ממפקד כוחות צה״ל באזור לתקן את הצו הצבאי בתוך 30 יום מכניסת החוק לתוקף.

עוד נטען בעתירה כי החוק עלול לפגוע קשות במעמדה הבינלאומי של ישראל ולחשוף אותה להשלכות משפטיות בזירה הבינלאומית. בנוסף, גם גורמי ביטחון ומומחים הטילו ספק בטענת ההרתעה שעליה נשען החוק, וכי קיים חשש ממשי שהחוק לא יתרום לביטחון, אלא דווקא יגביר אלימות, יעמיק מתחים ויפגע באינטרסים הביטחוניים של ישראל.

מכון זולת סבור כי חוק עונש המוות אינו רק צעד ענישתי קיצוני, אלא פגיעה עמוקה בערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החוק מבקש להכניס לשיטת המשפט הישראלית מנגנון בלתי הפיך, מפלה ומסוכן, שאינו מתיישב עם עקרונות של זכויות אדם, שלטון חוק והליך הוגן. העתירה מבקשת מבג״ץ לעצור את יישום החוק ולהורות על ביטולו.

.
לקריאה נוספת:


>> לנייר העמדה המלא של זולת על עונש המוות, לחצו כאן

>>  מנכ״לית זולת עינת עובדיה בוועדה לבטחון לאומי: ״מוות אינו עונש אלא רצח שהמדינה מבצעת כנקמה״

>> כלכליסט: ״שלוש עתירות נגד שלושה חוקים שמעלים את ישראל על מסלול של מדינת הלכה״

>> נשיאת זולת, זהבה גלאון ב"הארץ": ״עונש מוות הוא טרור לכל דבר״

מסמכים:

>> 25.5.2025, הודעת עדכון מטעם המדינה, כאן

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן