עתירה לבג"ץ: יש לסגור את ״מדור ההסתות״ של משטרת ישראל

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה המלאה

מכון זולת וח״כ אפרת רייטן הגישו לבג״ץ את העתירה שלעיל, באמצעות עורכי הדין חגי קלעי וליאור סוקול, בבקשה לעצור את פעילות מדור ההסתה במשטרת ישראל  –  יחידה חדשה שהוקמה בהובלת השר לביטחון לאומי, ואשר פועלת תוך פגיעה חמורה בחופש הביטוי, בפרטיות ובשלטון החוק, כמו במשטרים האפלים ביותר. לאחר הגשת העתירה, בית המשפט העליון הוציא צו ארעי שלפיו ייאסר על משטרת ישראל לבצע ניטור יזום אחר אנשים ספציפיים.

המדור מפעיל מדיניות של ניטור יזום של אזרחים על בסיס שמות של אנשים "שמעניינים או מטרידים", ללא כל חשד קונקרטי לביצוע עבירה. מטרת הניטור, כך נטען, היא "לדוג" התבטאויות ולהביא לפתיחה בחקירות, בניגוד לדין ולפסיקת בג״ץ.

עוד נטען כי מדובר בסטייה חמורה מעקרונות יסוד של המשפט הפלילי: במקום שהמשטרה תפעל על בסיס מידע על עבירה, היא מסמנת אנשים מראש ומחפשת נגדם ראיות. לפי העתירה, מדובר במדיניות פסולה המהווה אכיפה בררנית, יוצרת אפקט מצנן על חופש הביטוי ופוגעת בזכות להליך הוגן.

העתירה גם תוקפת את עצם הקמת המדור: יחידה חוקרת שהוכפפה ישירות לסמפכ״ל ולא לאגף החקירות והמודיעין, בניגוד למבנה המקצועי המקובל במשטרה. לטענת העותרות, הקמה זו נעשתה ללא עבודת מטה, ללא התייעצות עם גורמי מקצוע וללא סמכות, תוך מעורבות פוליטית ישירה של השר לביטחון לאומי.

בעתירה מודגש כי היועצים המשפטיים לממשלה כבר הורו להקפיא את פעילות המדור בשל חשש לפגיעה בזכויות יסוד, אך המשטרה המשיכה להפעילו בניגוד להנחיה מחייבת זו.

העותרות מבקשות מבית המשפט לקבוע כי ניטור אזרחים ללא חשד קונקרטי הוא בלתי חוקי, לבטל את מדיניות הניטור היזום, להורות על הקפאת פעילות מדור ההסתה ולבטל את השינוי המבני שהוציא את תחום החקירות מגורמי המקצוע.

.

מסמכים:

29.3.2026 – החלטה: צו ארעי שאוסר על משטרת ישראל לבצע ניטור יזום אחר אנשים ספציפיים,  כאן

30.3.2026 – מענה מהמשיבה למכתב מיצוי ההליכים, כאן

23.32026 – מכתב מילוי הליכים, כאן

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן