עתירה לבג"ץ: יש לסגור את ״מדור ההסתות״ של משטרת ישראל

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה המלאה

מכון זולת וח״כ אפרת רייטן עתרו לבג״ץ נגד פעילות מדור ההסתות במשטרת ישראל, יחידה חדשה שהוקמה בהובלת השר לביטחון לאומי. העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין חגי קלעי וליאור סוקול, מבקשת לעצור את פעילות המדור, שלטענת העותרות פועל באופן הפוגע פגיעה חמורה בחופש הביטוי, בזכות לפרטיות, בזכות להליך הוגן ובשלטון החוק.

בלב העתירה עומדת הטענה כי המדור מפעיל מדיניות פסולה של ניטור יזום אחר אזרחים, לא בעקבות חשד קונקרטי לביצוע עבירה, אלא על בסיס רשימות שמיות של אנשים "שמעניינים או מטרידים". לפי העתירה, מדובר במנגנון שמטרתו "לדוג" התבטאויות ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, כדי לאתר בדיעבד עילה לפתיחה בחקירה פלילית.

מדובר בהיפוך מסוכן של עקרונות המשפט הפלילי. במקום שהמשטרה תפתח בבדיקה או בחקירה בעקבות מידע על עבירה, היא מסמנת אנשים מראש ומחפשת נגדם ראיות. מדיניות כזו, עלולה להפוך את חופש הביטוי לזירה של מעקב משטרתי מתמשך, ליצור אפקט מצנן על אזרחים ולהרתיע אותם מלהתבטא בעניינים ציבוריים ופוליטיים.

העתירה תוקפת גם את עצם הקמת המדור ואת אופן הפעלתו. מדובר ביחידה חוקרת שהוכפפה ישירות לסמפכ״ל, ולא לאגף החקירות והמודיעין, בניגוד למבנה המקצועי המקובל במשטרה. עוד נטען כי הקמת המדור נעשתה ללא עבודת מטה מסודרת, ללא התייעצות מספקת עם גורמי המקצוע וללא סמכות כדין, תוך מעורבות פוליטית ישירה של השר לביטחון לאומי.

בעתירה מודגש כי היועצים המשפטיים לממשלה כבר הורו להקפיא את פעילות המדור, בשל החשש לפגיעה בזכויות יסוד. למרות זאת, המשטרה המשיכה להפעיל את המדור בניגוד להנחיה משפטית מחייבת.

העותרות מבקשות מבית המשפט לקבוע כי ניטור יזום של אזרחים ללא חשד קונקרטי הוא בלתי חוקי; לבטל את מדיניות הניטור היזום; להורות על הקפאת פעילות מדור ההסתה; ולבטל את השינוי המבני שהוציא את תחום החקירות מן המסגרת המקצועית הרגילה במשטרה.

התפחויות בעתירה:

ביום 29.3.26 הוציא בית המשפט העליון צו ארעי האוסר על משטרת ישראל לבצע ניטור יזום אחר אנשים ספציפיים לצורך גילוי עבירות הסתה וביטוי, כאשר אין מידע המלמד על חשד לביצוע עבירה, ובהיעדר אישור הפרקליטות. מדובר בצו חשוב שמכיר בחומרת הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי ובסכנה שבהפעלת סמכויות אכיפה פליליות לצורך מעקב יזום אחר אזרחים.

מכון זולת סבור כי במדינה דמוקרטית המשטרה אינה רשאית לסמן אזרחים מראש ולחפש אחריהם עבירות ביטוי. אכיפת עבירות הסתה חייבת להתבצע על בסיס חשד קונקרטי, תחת פיקוח משפטי הדוק, ומתוך הגנה על חופש הביטוי, הפרטיות ושלטון החוק. העתירה נועדה למנוע הפיכתו של המרחב הציבורי למרחב של ניטור פוליטי, ולהבטיח שהמאבק בהסתה לא יהפוך לכלי לפגיעה בביקורת, במחאה ובשיח דמוקרטי חופשי.

מסמכים:

29.3.2026 – החלטה: צו ארעי שאוסר על משטרת ישראל לבצע ניטור יזום אחר אנשים ספציפיים,  כאן

30.3.2026 – מענה מהמשיבה למכתב מיצוי ההליכים, כאן

23.32026 – מכתב מילוי הליכים, כאן

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן