הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) משתלבת במהלכים נוספים שנועדו לפגוע במעמדה של מערכת המשפט, ומבקשת ליצור אחידות בין שכרם של שופטים לבין בעלי תפקידים אחרים, ובכך לפתוח פתח להפחתת שכרם ולביטול ההגנה החוקתית הקיימת מפני פגיעה בתנאיהם. מצב כזה עלול להפוך את ביטחונם הכלכלי של השופטים לשיקול הנתון להשפעה פוליטית, וליצור לחץ סמוי על שופטים בעת הכרעה בתיקים רגישים.
עוד עולה כי מנגנון הוועדה הציבורית המוצע לקביעת השכר אינו מבטיח עצמאות מקצועית אמיתית, שכן סמכויותיו מוגבלות מראש בידי המחוקק והדרג הפוליטי, והוא אינו מחויב להליך שקוף או לעקרונות חוקתיים ברורים. במקביל, השוואת תנאי השכר בין רשויות השלטון מתעלמת מן ההבדלים המהותיים בין תפקיד שיפוטי ארוך-טווח ועצמאי לבין כהונה פוליטית, ועלולה לפגוע ביכולתה של המערכת המשפטית למשוך מועמדים איכותיים ולשמור על יציבותה המקצועית.
מעבר להיבטים המוסדיים, נייר העמדה מצביע על כך שהעלאת סוגיית שכר השופטים לשיח ציבורי בעת הזו משתלבת בנרטיב רחב יותר המבקש לערער את הלגיטימציה של מערכת המשפט ולמסגר אותה כגוף פריבילגי ומנותק. שינוי מנגנון השכר נתפס אפוא לא רק כהסדרה תקציבית אלא כמהלך בעל משמעות חוקתית, העלול לפגוע באיזון בין הרשויות וביכולתה של מערכת המשפט לפעול באופן עצמאי להגנה על שלטון החוק וזכויות האדם.
