ב־18.1.26 התקיים דיון בוועדת התקשורת שעסק במבנה ועדת האיתור של רשות השידורים. עו״ד רונן ריינגולד, שייצג את מכון זולת, התריע כי השינויים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי מהווים ניסיון מכוון לפוליטיזציה של הרגולטור וליצירת שליטה פוליטית בשוק השידורים.
לדבריו, אחד המודלים הבודדים שהצליחו לאורך השנים לייצר חיץ אפקטיבי בין הפוליטיקה לרגולטור הוא המודל של תאגיד השידור הציבורי, שבמרכזו ועדת איתור בראשות שופט בדימוס. גם אם למודל זה יש חולשות, הדגיש ריינגולד, מדובר במנגנון המנותק ביותר שנבנה בישראל עד כה,, ויעידו על כך ניסיותיו הכושלות הרבות של שר התקשורת להשפיע על הליכי המינויים בתאגיד. לאור כשלונות אלו, קרעי מקדם כעת מודל רגולטורי מוחלש, שמחזיר במכוון את השפעת השר ומשרדו אל לב מנגנוני הפיקוח, בניגוד מוחלט להצהרה שלפיה מטרת החוק היא “להרחיק את הפוליטיקה מעולם התוכן”.
ריינגולד הדגיש כי תחום השידורים הוא תחום ייחודי ורגיש, המחייב עצמאות מוסדית גבוהה במיוחד. לדבריו, העמדת מנכ״ל משרד התקשורת – מינוי אישי של השר – בראש ועדת האיתור, מעניקה לשר שליטה בפועל על סדר היום, קצב העבודה והכיוון המקצועי של הרגולטור, גם אם פורמלית מדובר ב״קול אחד מתוך חמישה״.
עוד הזהיר ריינגולד מהשוואות מטעות לוועדות איתור אחרות בשירות הציבורי, וציין כי ההשוואה הרלוונטית היא למודל תאגיד השידור הציבורי, שבו נבנה חיץ ברור, גם אם לא מושלם. במקום לחזק חיץ זה, הצעת החוק הנוכחית עוקפת אותו ומרוקנת את עקרון העצמאות מתוכן.
במהלך דבריו הבהיר ריינגולד כי המצב החריג שנוצר, לאחר ששר התקשורת תקע בפועל את עבודת ועדת האיתור, הוא מקרה מובהק של “hard cases make bad law” – ניסיון להתמודד עם תקלה נקודתית באמצעות שינוי מבני רחב, שמוביל לתוצאה הפוכה של החלשת הרגולציה והכפפתה לשיקולים פוליטיים. ריינגולד הציע כי במקום זאת יש לחזור למודל תאגיד השידור הציבורי, תוך חיזוק נקודתי של מנגנוני העבודה, באופן שימנע אפשרות לשיתוק ועדת האיתור מבלי לפגוע בעקרון העצמאות.
בתום דבריו, נציגי משרד המשפטים הודיעו בוועדה כי הם מקבלים את הטיעון, והביעו נכונות לשקול מחדש חיזוק של מודל התאגיד כחלופה למודל המוצע.
צפו בדבריו המלאים של עו״ד רונן ריינגולד:
לקריאה נוספת:
>> נייר העמדה ״המטרה – רשות תקשורת עם קשרים לדרג הפוליטי״
