שינתה פניה: השלטון בישראל סמכותני-תחרותי

מאת: ד״ר מיכל עברון יניב, עו"ד איתי מק
תאריך פרסום: 22/01/2026

בדוח מקיף שכתבו עבור מכון זולת ע"ד איתי מק וד"ר מיכל עברון יניב, וחברי צוות ההיגוי שלו הם פרופ' נעמי חזן, ד"ר גייל טלשיר ופרופ' אדם שנער, קובע מכון זולת כי המשטר בישראל הוא סמכותני-תחרותי. הדוח מסביר כי בחלוף כשלוש שנים מהקמת הממשלה ה-37 בראשות נתניהו, ישראל טרם הפכה לדיקטטורה מלאה, כזו שאין לאופוזיציה כל יכולת להשפיע בה, אך לא ניתן עוד להגדירו כמשטר דמוקרטי פגום או חלקי מן הסוגים המקובלים, שכן הרכיבים הסמכותניים בו נעשו דומיננטיים ושיטתיים מדי. במילים אחרות, ישראל עברה ממשטר דמוקרטי פגום למשטר סמכותני פגום או חלקי.

הדוח מציג דוגמאות בולטות ממהלכי הממשלה ה-37 בישראל ומראה כיצד אלו מהווים מסה קריטית ששינתה את אופי המשטר במדינה. ניתוח השינוי באופי המשטר מתבסס על המודל התיאורטי של משטרים סמכותניים-תחרותיים, שפיתחו החוקר האמריקאי פרופ' סטיבן לויצקי (Levitsky), מדען מדינה מהמובילים בעולם, עם עמיתו פרופ' לוקאן א. ויי (Way).

הכוונה היא למשטרים אזרחיים היברידיים, שהמוסדות הדמוקרטיים עדיין קיימים ונחזים כזירה לתחרות פוליטית, אך הם מנוצלים באופן שיטתי בידי הממשלה ליצירת יתרון משמעותי על פני יריביה – כך שהתחרות נותרת, אך היא מצטמצמת ונחשבת לא הוגנת לפי הסטנדרטים המקובלים.
הדוח ממפה את פעולות ממשלת נתניהו לפגיעה בדמוקרטיה סביב מספר צירי ליבה:

פגיעה באפשרות לקיים בחירות הוגנות – החלשת מערכת המשפט ושומרי הסף, דה-לגיטימציה להשתתפות פוליטית של האזרחים הערבים והאופוזיציה והסתה ודיסאינפורמציה.
ניצול לרעה של הגישה למשאבים – שימוש בכספי ציבור ובשחיתות כאמצעי להבטחת השלטון, הכפפת הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה לדרג הפוליטי ופוליטיזציה של שירות המדינה.
השתלטות על מערכת המשפט ורשויות אכיפת החוק – החלשה ופוליטיזציה של מערכת המשפט, רדיפת היועצת המשפטית לממשלה והחלשתה, הכפפת המשטרה לדרג הפוליטי, מינוי ראש שב"כ נאמן פוליטית לראש הממשלה וקידום מדיניות של היעדר דין וחשבון ושל פגיעה בשלטון החוק.
השתלטות על התקשורת – דה-לגיטימציה של התקשורת, השתלטות על השידור הציבורי, שימוש בכלים כלכליים ורגולטוריים, רדיפה משפטית וסגירת תקשורת זרה

אזרחים ישראלים רבים מרגישים שארצם שינתה את פניה, אך מתקשים להגדיר את פניה החדשות. הגדרה מדויקת של אופי המשטר בישראל, היא חיונית לקיומו של שיח ציבורי אפקטיבי על הפעולות הנדרשות על מנת להתמודד איתו.

הדוח גורס כי מצב המשטר עודנו הפיך, וישראל טרם הפכה לדיקטטורה מלאה. אך אין להמתין לחציית "קו אדום" נוסף מצד ממשלת נתניהו או ליצור היררכיה מלאכותית בין הסכנות השונות בפעולותיה האנטי-דמוקרטיות. זאת משום ששיטת הפעולה המרכזית של משטר סמכותני-תחרותי, כמתואר במסמך, היא הצפה של מהלכים רבים במקביל נגד המוסדות הדמוקרטיים. המתקפה הבלתי פוסקת נגד המוסדות הללו נועדה להקל את השתלטות הממשלה עליהם ואת ניצולם לרעה.

המאבק במשטר הסמכותני-תחרותי בישראל מחייב לאתגר כל מהלך מחליש מצד השלטון – חוקי, מנהלי או רטורי – בכלים משפטיים, פרלמנטריים ואזרחיים, כל עוד קיימים עדיין מוסדות שמאפשרים לעצור אותו. לכן יש למצות כל זירת מאבק אפשרית – הכנסת, הביקורת השיפוטית, הרגולטורים, ההפגנות והמחאות והעיתונות.

צפו: שיחה עם מחברי הדו״ח בועידת הדמוקרטיה של זולת ועיתון ״הארץ״