הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ה–2025 היא חלק בלתי נפרד מההפיכה המשטרית וממאמצי הממשלה לפגוע באמון הציבור בבית המשפט העליון, באמצעות הצגת ההליכים בו כ"משחק מכור".
הצעת החוק הפרטית, אשר הוגשה על ידי ח״כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ותובא לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט ביום 7.1.2026, עוסקת בדרך קביעת הרכבי השופטים הדנים בתיקים בבית המשפט העליון, ובדרכים לקביעת דיון נוסף. על פי ההצעה, ההרכבים ייקבעו באופן ממוחשב ו״ללא התערבות גורם אנושי״.
החוק כיום קובע כי נשיא בית המשפט העליון הוא זה הבוחר את הרכבי השופטים הדנים בתיקים. בדברי ההסבר להצעה נטען – ללא כל ביסוס עובדתי מלבד הפניה למחקר שאינו רלוונטי – כי תוצאות הדיון בעתירות מוכתבות על ידי מניפולציה שעושה נשיא בית המשפט העליון, הקובע הרכבים שתוצאתם ידועה מראש. ואולם בפועל, מרבית ההרכבים נקבעים על ידי מחלקת היומן בהתאם לקריטריונים ולסדרי העדיפויות, ורק במקרים חריגים נשיא העליון מתערב בקביעת ההרכב, בעיקר על פי הוותק והמומחיות.
בבית המשפט העליון נפתח מדי שנה מספר עצום של הליכים (כ-10,000), ואילו מנגד מכהן בו מספר קטן של שופטים. על כן, ממילא מערכת מחשוב תהא מוגבלת ב"גיוון" ההרכבים. יתרה מכך, דווקא ככל שההרכבים ייקבעו אקראית תוך התעלמות מקריטריונים של דחיפות התיקים, עומס, ותק ומומחיות, עלולים להיפגע תפקוד בית המשפט וטיב השירות שיקבל הציבור.
מכון זולת מתנגד נחרצות להצעת החוק. אישורה יקבע תקדים מסוכן, ויוביל לקידום הצעות חוק להפקעת סמכויות נוספות מנשיא בית המשפט העליון בדרכים שונות.
