שנת 2026 צפויה להיות שנת הכרעה עבור הדמוקרטיה הישראלית

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לכל האיגרות של נשיאת זולת, זהבה גלאון 

ערב השנה האזרחית החדשה, אני כותבת לספר לכם מה עשינו בזולת בשנת 2025 ועם אילו אתגרים התמודדנו. התרענו בתקציר הדו"ח שפרסמנו, ״שינתה פניה״, שמאז הקמת הממשלה ה-37 ישראל היא כבר לא "דמוקרטיה פגומה" והמשטר במדינה הפך לסמכותניתחרותי. אך המצב בשלב זה הפיך מכיוון שעדיין קיימים בו מוסדות דמוקרטיים אף אם הם חלשים ומותקפים.

ניהלנו קרב בלימה הן בזירה הפרלמנטרית והן בזירה הציבוריתתקשורתית כנגד המשך המהפכה המשטרית. מנכ"לית זולת עינת עובדיה והצוות המקצועי המצוין שלנו פרסמו חוות דעת וניירות עמדה, הופיעו בוועדות הכנסת ועתרו לבג"ץ כנגד היוזמות לריסוק בית המשפט העליון, דיכוי מחאה ואלימות משטרה. פרסמנו את הדו"ח "פה זה לא הונגריה" על הניסיון לרמוס את התקשורת החופשית בדיוק כמו שעשה ויקטור אורבן בהונגריה, ונאבקנו נגד הטרור היהודי בשטחים, נגד הניסיון להקים ועדת חקירה מטעם, נגד היוזמות להדיר את האזרחים הערבים מהשתתפות במשחק הפוליטי, ונגד ניצול מנגנוני הרשות המבצעת על מנת להשיג יתרון על יריבים פוליטיים.

שנת 2026 צפויה להיות שנת הכרעה עבור הדמוקרטיה הישראלית. הבחירות הקרובות עשויות לקבוע אם ישראל תמשיך במסלול של נסיגה דמוקרטית, או תפתח תהליך מורכב של שיקום דמוקרטי. אנחנו מתכוונים להמשיך לפעול כדי להגן על התשתיות הדמוקרטיות ועל זכויות האדם בישראל. האתגרים הם רבים והדרך תהיה ארוכה וקשה, אבל מכון זולת הולך בה עד סופהוהיא תסתיים. פסעו איתנו, והיא תהיה קלה יותר.

בברכת שנה טובה

שלכם

זהבה גלאון,

נשיאת זולת

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן