אלימות מגדרית בהפגנות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא 

נייר המדיניות בוחן כיצד משטרת ישראל משתמשת באלימות בעלת מאפיינים מגדריים מובחנים כדי לדכא את המחאה של נשים מפגינות. זאת על רקע העובדה שמעורבותן של נשים במחאה נגד הממשלה, ובפרט של קבוצות מובחנות של נשים וכן של אימהות ובנות זוג של חטופים, היא מאפיין מובהק של גלי המחאה מאז ראשית שנת 2023.

המסמך מתבסס בעיקרו על דיווחים ועדויות שפורסמו במאגר "Xלימות ישראל". על סמך הדיווחים בוצע ניתוח המסווג את המאפיינים הייחודים של אלימות מגדרית כאמצעי לדיכוי מחאה לחמש פרקטיקות:

  • אלימות מינית ישירה בזמן ההפגנה
  • חיפוש גופני והפשטת מפגינות בזמן המעצר
  • ביזוי על בסיס מיני ומגדרי
  • ערעור על טיב אימהוּתן של המפגינות
  • אלימות פיזית עם השלכות מוגברות בשל הפגיעוּת של הגוף הנשי
    .

אין מדובר במקרים אקראיים: האלימות המגדרית המופנית כלפי מפגינות היא אלימות פוליטית ושיטתית. ניתן להסיק זאת מהמאפיינים הדומים של המקרים, מהעלייה בשכיחות השימוש בחלק מסוגי האלימות הנזכרים בתקופות מסוימות, וכן מהקשר בין סוגי האלימות הללו כלפי מפגינות בישראל לפרקטיקות דומות שתועדו ברחבי העולם.

אלימות המופנית כלפי מפגינים, גברים ונשים כאחד, מרתיעה אזרחים מהשתתפות בהפגנות. אלימות מינית המופנית כלפי נשים מפגינות היא גורם מרתיע במיוחד, בשל הממד הטראומטי הייחודי שלה. יתרה מזאת, התנהלות המשטרה המערערת על הנורמטיביות והלגיטימיות של מחאת נשים מחזקת את אי השוויון בחברה, שבעטיו מלכתחילה פחות נשים משתתפות במאבקים אזרחיים וציבוריים מאשר גבריםועלולה להפחית את השתתפותן הפעילה של נשים במרחב הדמוקרטי.

לפיכך, הנייר מציע כמה המלצות מדיניות לשם מניעת אלימות מגדרית נגד מפגינות:

  • איסור לקיים חיפוש בעירום על מי שנעצרו בגין עבירה של הפרת שלום הציבור במהלך הפגנה.
  • חובה לקבל אישור של קצין בדרגת רב פקד ומעלה לחיפוש גופני בעבירות שאינן פשע, וחובת תיעוד בכתב.
  • דיווח שנתי לוועדה לביטחון לאומי על מספר התלונות על פגיעות מיניות שהוגשו מדי שנה נגד שוטרים ואופן הטיפול בהן, ובו קטגוריה נפרדת למקרים של פגיעות מיניות במהלך הפגנות
  • החמרת הענישה כך שבמקרים של מעשה מגונה שנעשה תוך שימוש לרעה בכוח שיטור, העונש יהיה כפול מהעונש המוגדר לעבירה של מעשה מגונה.
  • הוספת עבירת משמעת של פגיעה או הטרדה מינית כלפי אזרחים לרשימת עבירות המשמעת המופיעה בפקודות המפקח הכללי של משטרת ישראל.
  • הכשרה בנושא הטרדה מינית לשוטרים בהקשר של אירועי מחאה אזרחית.
  • הגשת חוות דעת מגדרית בדיונים על הצעות חוק הנוגעות לשיטור בהפגנות, שתוכן על ידי הרשות לקידום מעמד האישה על פי סעיף סעיף 6ג2 לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951.
    .
    איסוף ועיבוד העדויות למסמך מתוך מאגר Xלימות ישראל: ליאורה ניר

.

צפו: בין חיפוש בעירום לאלימות פיזית – וובינר מיוחד של זולת ומחזקים

 

צפו: עו"ד ניצן כספי שילוני ופרופ' רננה קידר – ראיון ב״סדר יום״, 16.11

 

 

>> ״מאחורי הדלת הסגורה של הניידת: כך מדכאים את קול המחאה הנשי בישראל״, אתר וואלה!, 28.11.2025

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן