>> תמכו במאבק להגנה על תקשורת חופשית
כחלק מהמאבק של הממשלה להחלשת הדמוקרטיה בישראל, שר התקשורת שלמה קרעי מנסה לקדם בשנתיים האחרונות שורה של חוקים שיטילו מצד אחד מגבלות על התקשורת החופשית כדי להפוך אותה לצייתנית וממושטרת, ומצד שני חוקים שמבקשים לאסדר מחדש את שוק התקשורת ולהכפיף אותו לאינטרסים כלכליים ופוליטיים.
מסמך זה בוחן את הפגיעה בתקשורת החופשית תחת ממשלת נתניהו בראי השוואתי לשחיקה הדמוקרטית בהונגריה תחת ויקטור אורבן, שהצליח להשיג שליטה אפקטיבית בתקשורת לא באמצעות דיכוי בוטה אלא בדרכים עקיפות. מצב התקשורת בישראל כיום נבחן על פי הקריטריונים הבאים:
- קמפיין דה-לגיטימציה נגד תקשורת ביקורתית
- דיכוי והשתלטות על השידור הציבורי
- שימוש נרחב בכלים כלכליים ורגולטוריים כדי לדכא תקשורת אופוזיציונית ולחזק תקשורת אוהדת
- רדיפה משפטית וכלכלית באמצעות תביעות דיבה ולשון הרע, ולעתים אף איומים פיזיים
- סילוק או הגבלה של תקשורת זרה.
בחינה שיטתית של חמש הפרקטיקות המרכזיות לפגיעה בתקשורת החופשית בדמוקרטיות העוברות תהליכי שחיקה מעלה תמונה ברורה ומדאיגה. בהונגריה כל אחת מהן התממשה במלואה, תוך יצירת תקשורת המגויסת לתמיכה בשלטון ודיכוי של פלורליזם וביקורתיות. בישראל, על אף שחלק מהפרקטיקות עוד נמצאות בתהליכי קידום וחקיקה, בכל אחד מהתחומים ניכרים ניסיונות להעתיק את המודל ההונגרי. וכך, הסקירה משרטטת תמונה חד-משמעית: ישראל צועדת בעקבות הונגריה, והממשלה מגבשת דפוס פעולה עקבי ושיטתי לחיסול התקשורת החופשית.
ה"רפורמה" התקשורתית, כמו ה"רפורמה" המשפטית, אינה תיקון נקודתי אלא חלק ממהלך רחב של הפיכה משטרית שמטרתו למוטט את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. כפי שהחברה האזרחית והמערכת הפוליטית גייסו את כל כוחותיהן נגד ההפיכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, כך נדרש מאבק עיקש נגד המהלך המשלים של הממשלה ושר התקשורת שלמה קרעי. האיום אינו תיאורטי אלא מיידי, ממשי, ותופס תאוצה מבלי לעורר רעש ציבורי של ממש. על הציבור ונבחריו להבין כי בדומה למערכת משפט עצמאית, גם עיתונאות עצמאית היא תנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית.
פרוייקט מיוחד בוואלה, טורי אורח מאת בנצי סיקורה:
>> חלק א: ״איך התקשורת תגיע לבחירות הבאות? רמז: כמו בהונגריה״
>> חלק ב: ״למעלה מ-13 תביעות ב-3 שנים הגיש בן גביר נגד עיתונאים ויריבים״
