הממשלה הנוכחית פועלת לעריכת שינויים מהותיים בשוק התקשורת בישראל, שמשמעותם היא פגיעה בתקשורת החופשית והגברת השליטה הממשלתית בתחום. הדבר נעשה בין היתר באמצעות הצעות חוק פרטיות לתיקוני חקיקה ממוקדים, שנועדו להבטיח הטבות לגופי תקשורת מקורבים, ובפרט לערוץ 14.
הצעת החוק לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה, התשפ"ה-2025 (פ/5389/25) היא הצעת חוק פרטית מסוג זה, שהגישו ח״כ אביחי בוארון וח״כים נוספים מהליכוד. הצעת החוק מבקשת לקבוע מכסות על רכישת זמן פרסום מהמשדרים המסחריים ומהתאגיד. המגבלות האמורות נועדו לחול בעיקר על חברות רכש המדיה הפועלות בישראל, שהן חברות המצויות לרוב בבעלות משרדי הפרסום הגדולים, המשמשות אותם לקניית זמן אוויר לשידור פרסומות בפלטפורמות השידורים.
על אף שמדובר בסוגיה סבוכה, המערבת שאלות מורכבות מתחום הכלכלה ודיני התחרות, דברי ההסבר להצעת החוק אינם נשענים על נתונים עובדתיים או על ניתוח כלכלי מקצועי. זאת בשעה שעל פי עמדות גורמי המקצוע מן השנים האחרונות, אין כלל הצדקה כלכלית לקביעת סוג המגבלות המוצעות. יתרה מזאת, הצעת החוק מחיה הסדר שהוקפא ועודנו מצוי בבחינה מקצועית.
אחת המטרות המרכזיות של הצעת החוק היא הסטת תקציבי פרסום לערוצי השידור הקטנים. גם אם דברי ההסבר אינם מציינים דווקא את ערוץ 14 במפורש, הרי שלא ניתן להתעלם מהמאמצים שעושים בשנים האחרונות הממשלה והמחוקק לקדם באופן ספציפי את ענייניו של הערוץ. בנסיבות אלה קיים חשש ממשי כי בדומה להצעות אחרות שקדמו לה, תכליתה הפסולה של הצעת החוק היא להיטיב עם ערוץ 14 ולדאוג להגדלת הכנסותיו בדרך של הסטת תקציבי פרסום לערוץ.
מכון זולת מתנגד להצעת החוק. ההצעה כוללת הסדרים שיש בהם משום פגיעה בחופש העיסוק, מבלי שיהיה להם ביסוס והצדקה מקצועית, לתכלית פסולה של סיוע לערוץ 14 להגדיל את הכנסותיו בדרך של הסטת תקציבי פרסום, ולשם פגיעה בפעילותם של יתר המשדרים המסחריים ובתאגיד השידור הציבורי כאן.
