חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הצעת החוק לסגירת שידורי החדשות של התאגיד: ניסיון נוסף לפגיעה בשידור הציבורי ובתקשורת החופשית

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא 

הצעת החוק מהווה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הצעות חוק שמטרתן לחסל את השידור הציבורי ולפגוע בתקשורת החופשית בישראל, במסגרת המהפכה המשטרית. ההצעה מבקשת, בין היתר, לסגור את שידורי החדשות של התאגיד, לקצץ את תקציבו באופן משמעותי ולהכפיפו לשליטה פוליטית.

הצעת החוק כוללת שורה ארוכה של הסדרים שנועדו לשם כך, ובהם:

  • חיסול שידורי החדשות של התאגיד בשפה העברית, הן בטלוויזיה והן ברדיו.

  • הפיכת מועצת התאגיד למועצה בעלת זיקה פוליטית, שהממשלה ממנה את כל חבריה באופן ישיר.
  • קיצוץ תקציב התאגיד, מכ-700 מיליון ש״ח לכ-500 מיליון ש״ח, ולצד זאת ביטול האפשרות לשידור פרסומות וחסויות וכן הגבלת התעריפים הנגבים בעד תכני הארכיון של התאגיד. המשמעות תהיה קיצוץ כולל משוער של יותר מ-300 מיליון ש״ח (הרבה יותר מהסכום הדרוש להפעלת שידורי החדשות, העומד על כ-160 מיליון ש״ח), שיפגע בפעילות התאגיד ובעצמאותו.

בית המשפט העליון כבר עמד בעבר על כך ששידור ציבורי עצמאי ומשוחרר מהתערבויות פוליטיות, המקיים שידורי חדשות ואקטואליה, הוא הכרחי לשמירה על חופש הביטוי וחופש העיתונות ולשמירה על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. הצעת החוק, המבקשת לחסל את שידורי החדשות הציבוריים בישראל ולאפשר פוליטיזציה של מועצת התאגיד, תפגע פגיעה דרמטית בזכויות היסוד החוקתיות לחופש הביטוי ולחופש העיתונות, ופגיעה ממשית במרקם הדמוקרטי בישראל. פגיעות אלה נעשות לתכלית פסולה של שליטה בגורם המשדר והתערבות בשידורים, ואינן עומדות במבחני המידתיות שנקבעו בפסיקה.

כיוון שכך מכון זולת מתנגד בתוקף להצעה, וקורא לממשלה ולמחוקקים לפעול לשמירה על חופש העיתונות והביטוי.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן