עתירה לבג״צ: לעצור את הזרמת תקציבי הציבור הלא חוקית לערוץ 14

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה

מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת עתרו לבג״ץ נגד אופן ההתקשרות של ממשלת ישראל, שריה וראש הממשלה עם כלי תקשורת, ובפרט נגד מתן יתרונות כלכליים לערוץ 14 באמצעות הסטת תקציבי פרסום ממשלתיים ומתן ראיונות בלעדיים. העתירה, שהוגשה באמצעות עו״ד ד״ר יפעת סולל, מבקשת להתמודד עם מצב שבו משאבי המדינה משמשים, הלכה למעשה, להעדפת כלי תקשורת מסוימים מטעמים פוליטיים, תוך פגיעה בשוויון, בטוהר המידות ובשוק תקשורת חופשי והוגן.

בעתירה נטען כי כאשר הממשלה, משרדיה או בכיריה מחליטים לאן יופנו תקציבי פרסום ממשלתיים, או לאילו כלי תקשורת תינתן גישה מועדפת לראש הממשלה ולשרים, אין מדובר בהחלטות פרטיות או פוליטיות רגילות. מדובר בשימוש במשאבים ציבוריים, בכספי ציבור ובכוח שלטוני, ולכן החלטות כאלה חייבות להתקבל על בסיס שיקולים מקצועיים, שוויוניים, ענייניים ושקופים.

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות ליועצת המשפטית לממשלה לקבוע הנחיות ברורות להתקשרויות בין בכירי השלטון לבין גופי תקשורת, בין שמדובר בהתקשרות בתשלום, בשווה כסף או בהעדפה כלכלית אחרת. מטרת ההנחיות היא למנוע מצב שבו שרי הממשלה והעומד בראשה יוכלו להשתמש בתקציבי המדינה או בגישה שלטונית כדי לתגמל כלי תקשורת אוהדים, להעניש כלי תקשורת ביקורתיים, או לעוות את התחרות בשוק התקשורת.

העתירה התייחסה גם להחלטת הממשלה לנתק את התקשרויותיה עם עיתוןהארץ”, בטענה כי מדובר במהלך חדצדדי היוצר העדפה כלכלית מובהקת לגופי תקשורת מסוימים משיקולים פוליטיים. לשיטת העותרים, המשך המצב הקיים מאפשר שימוש פסול בתקציבי המדינה, מתן יתרונות כלכליים לגוף מסחרי בחוסר תום לב, ופגיעה בעיקרון השוויון ובכללי המינהל התקין.

התפתחויות בעתירה:

ביום 17.6.26 הגישה המדינה לבית המשפט עדכון לפיו אומץ נוהלתכנון ורכש מדיהשל לפ״מ. במסגרת הנוהל הובהר כי לפ״מ היא הגורם הממשלתי המרכזי והמוסמך להתקשר עם גופי מדיה עבור פרסומים ממשלתיים, וכי עליה לפעול לפי כללי המשפט המינהלי ועל בסיס שיקולים מקצועיים, שוויוניים ואחידים. עוד נקבע כי משרדי הממשלה מחויבים לקבל את שירותי הפרסום מלפ״מ, למעט חריגים, וכי אחת לחצי שנה יפורסמו כלל התקשרויות לפ״מ לרכש מדיה בפילוח לפי גופי מדיה. בכך נוצר מנגנון שקיפות ובקרה משמעותי, שיאפשר לציבור לבחון כיצד מחולקים תקציבי הפרסום הממשלתיים בין כלי התקשורת.

בהחלטתו מיום 29.6.26 קבע בית המשפט, בהתאם לעמדת העותרות, כי המדינה תגיש הודעת עדכון נוספת באשר לתיקון הוראות התכ״ם לעניין התקשרויות בין משרדי ממשלה לבין גופי תקשורת. הודעת העדכון תוגש עד 14.9.26.

מכון זולת סבור כי תקציבי פרסום ממשלתיים וגישה שלטונית לכלי תקשורת הם משאבים ציבוריים, ולא כלי לתגמול פוליטי. במדינה דמוקרטית, הממשלה אינה רשאית להשתמש בכספי ציבור כדי לחזק כלי תקשורת מועדפים, להחליש כלי תקשורת ביקורתיים או להשפיע על שוק התקשורת משיקולים זרים.

מסמכים הקשורים לעתירה:

>> החלטת בית המשפט מיום 29.6.26

>> הודעת עדכון מטעם המשיבים מיום 17.6.26, כולל נוהל לפ"מ מעודכן בעקבות העתירה

>> תשובת המשיבים, 17.11.2025

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן