חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הצעת חוק חסינות חברי הכנסת: הפיכת הכנסת לעיר מקלט לעבריינים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

הצעת חוק חסינות חברי הכנסת (2024) היא חלק בלתי נפרד מהמהפכה המשטרית שמקדמת הממשלה ובעלת השלכות מסוכנות לדמוקרטיה ולשוויון בפני החוק. ההצעה קובעת כי ברירת המחדל תהיה הענקת חסינות פלילית ואזרחית לחברי הכנסת, אלא אם תאושר פתיחת הליך ברוב של 90 חברי כנסת – משוכה כמעט בלתי אפשרית. מדובר בצעד נוסף במהלך שמטרתו לשנות את המבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

החוק הקיים כבר מקנה למליאת הכנסת סמכויות לקבוע חסינות דיונית בפני דין פלילי או להעניק חסינות. החלטות אלה מתקבלות ברוב רגיל, אלא שהצעת החוק החדשה מבקשת לשנות זאת, וליצור מנגנון חסר תקדים שמספק הגנה מוחלטת לחברי הכנסת.

הצעת החוק כאמור תוביל להשלכות הרסניות, להלן כמה מהן:

עידוד עבריינות:
החוק צפוי ליצור מצב שבו חברי כנסת יהיו חסינים בפני חקירות והעמדות לדין, גם במקרים של עבירות חמורות. מצב זה עשוי להוביל לשיתוף פעולה בין חברי כנסת לארגוני פשע, כפי שנצפה במדינות בעלות משטרים מושחתים כמו הונדורס ומקסיקו.

הגנה על עבירות מין:
ההצעה עלולה למנוע מנפגעי עבירות מין להגיש תלונה מחשש לדיון פומבי במליאת הכנסת. כמו כן, החסינות תחול גם על עבירות שבוצעו לפני כהונת חבר הכנסת, מה שעלול להוביל לתפוגת ההתיישנות לפני שההליך יתחיל.

הענקת חסינות לראש הממשלה ושרים:
החוק יאפשר לראש הממשלה ולשרים שהם גם חברי כנסת להימנע מהעמדה לדין פלילי ללא הסכמת 90 חברי כנסת, מה שעלול להוביל לניצול פוליטי של החסינות.

עידוד עבריינים להיבחר לכנסת:
החוק ייצור תמריץ לעבריינים להתמודד בבחירות לכנסת כדי להימנע מהעמדה לדין. הם יוכלו להמשיך בכהונתם עד לפקיעת ההתיישנות.

פגיעה בטוהר הבחירות:
מועמדים עשויים לבצע עבירות במהלך הבחירות מתוך ידיעה שברגע שיבחרו, הם יזכו לחסינות מלאה.

רדיפה פוליטית:
הממשלה תוכל לפתוח בחקירות נגד חברי אופוזיציה, במיוחד נציגי מיעוטים, תוך ניצול החסינות ככלי לפגיעה במתנגדים פוליטיים.

עידוד פגיעה כלכלית ואזרחית:
החוק יאפשר לחברי כנסת להתחמק מתשלום חובות אישיים או פיצויים, ובכך לפגוע בזכויות הכלכליות של אזרחים וחברות.

עמדת מכון זולת היא כי החוק מהווה סכנה חמורה לדמוקרטיה הישראלית. החוק, חלק ממכלול חקיקה אנטי-דמוקרטית המובילה ליצירת משטר דיקטטורי, צפוי להפוך את הכנסת למקלט לעבריינים ולפגוע באמון הציבור ברשויות המדינה. עמדת מכון זולת היא כי יש להתנגד להצעת החוק הזו, שהינה אנטי-דמוקרטית ומסוכנת.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן