חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

שידור ציבורי חיוני לדמוקרטיה: פירוק עמדת פורום "קהלת"

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא 

פורום קהלת הגיש לאחרונה מסמך מדיניות בוועדת הכלכלה ששמו: ״שידור ציבורי – רעיון שזמנו עבר״, לקראת הדיונים בוועדה. מכון זולת הגיש מסמך תגובה שמתנגד בתוקף לטענות המובאות במסמך קהלת ורואה בהן טענות משוללות כל יסוד.

ראשית יש לציין כי מרבית הטענות שבהן מתמקד המסמך שהגיש קהלת עוסקות בהיבטים כלכליים ומבניים של שוק השידורים בישראל – ויוצאות מנקודת מבט כאילו צריכת עיתונות חופשית וציבורית היא ״עוד שירות״ שצורך הציבור, בדומה לקניית נעליים או מקררים. לגישת קהלת, השידור הציבורי נוסד על "הנחות יסוד כלכליות", אשר "מזמן אינן תקפות עוד". יתרה מזאת, לגישת פורום קהלת, "האינטרס" בהמשך קיומו של השידור הציבורי בישראל נוגע בעיקר ל"מנהלי תאגיד השידור הציבורי ועובדיו", בעוד שמקומו של הציבור הרחב בישראל, כבעל אינטרס בשידור ציבורי, כלל אינו קיים.

ואולם במסמך שמכון זולת הגיש כתגובה מודגש בבירור: אין לקבל את עמדת מכון קהלת, לפיה השידור המסחרי יכול למלא את מקומו של השידור הציבורי. ההיפך הוא הנכון. שידור ציבורי אינו דומה לשירות "למכירת נעליים או מכונות כביסה", כפי שנטען במסמך קהלת.

תפקידו העיקרי של השידור הציבורי הוא לספק בחינם שידורי חדשות לציבור המיועדים לאזן את התקשורת המשודרת בערוצים המסחריים – אשר מטבע הדברים עשויה להיות מושפעת משיקולים מסחריים וכלכליים, ואף פוליטיים – ולפעול להפקה ושידור של תכנים אשר אינם יכולים למצוא מקום על גבי המסך של גופי השידור המסחריים. לפיכך, השוק הפרטי אינו יכול ואינו מעוניין לספק לציבור את המענה שמספק השידור הציבורי. יתרה מזאת, מסקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים עולה, כי התאגיד נתפס על ידי הציבור כאמין ביותר מבין כלי התקשורת בישראל.

מכון זולת סבור כי אין מקום לקבל את הטענות המוצגות במסמך שפרסם פורום קהלת, וכי השידור הציבורי נחוץ ורלוונטי מתמיד. שידור ציבורי מקצועי ובלתי-תלוי חיוני לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת, ולשמירה על זכויות היסוד של חופש הביטוי וחופש העיתונות. הדברים נכונים בעיקר במקום שבו רוב השחקנים במגרש התקשורתי, לרבות מערכות החדשות שלהם, הינם שחקנים פרטיים בעלי אינטרסים מסחריים. על אף האמור, מסמך קהלת אינו מזכיר ואינו מעמיד לדיון את חשיבותו של השידור הציבורי לתהליך הדמוקרטי, כאשר לא מצאנו במסמך אזכור כלשהו של המילים "דמוקרטיה", "חופש ביטוי", "חופש העיתונות" או "זכות יסוד".

לסיכום הדברים, עמדת מכון זולת היא כי הטענות המוצגות במסמך קהלת משוללות כל יסוד. כמו כן, תפקידו של השידור הציבורי חשוב ורלוונטי מתמיד – ואין לתת יד לניסיונות החוזרים ונשנים לפגיעה בו.  

 

 

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן