חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

חוק בחירות ברשויות המקומיות: מתקפה גזענית על הדמוקרטיה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה נכתב בתגובה לשתי הצעות חוק הנידונות בועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעות החוק מסכנות את הדמוקרטיה הישראלית ואת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותרהזכות לבחור והזכות להיבחר. הצעות אלו מבקשות לשנות את כללי המשחק בזירה המקומית ולהפוך את המועצות המקומיות למנגנון פוליטי בשליטת מפלגות הקואליציה.

בהצעות החוק מוצע להרחיב את אפשרות הפסילה כך שניתן יהיה לפסול מועמדים יחידים ולא רשימות בלבד, וכן לאפשר פסילה גם בשל התבטאויות בלבד. כמו כן, מוצע להוסיף עילת פסילה מטעם של "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל", וכן לקבוע מנגנון הדחה של חבר מועצה על בסיס אותן עילות הפסילה בהתמודדות בבחירות לכנסת, ברוב של 75% מחברי המועצה (מתוכם 10% מחברי אופוזיציה במועצה) ובאישור בית המשפט העליון. בנוסף, מוצע לקבוע סייג לבחירתם של סגנים לראש רשות כך שאם יש במעשיהם, לרבות בהתבטאויותיהם, תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל, שר הפנים יהיה רשאי להתערב ולבטל את מינויים.

הצעות החוק בעיקרן נועדו לשרת קמפיינים פוליטיים מסיתים, להביא לשליטה ממשלתית על המועצות המקומיות ולהגביל את הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות לבחור ולהיבחר. אם יעברו, ההצעות יביאו לדחיקת המיעוט הערבי מהמגרש הפוליטי באמצעות מנגנוני פסילה לא מידתיים וקמפיינים גזעניים, וכן ירוקנו את הזירה המקומית מהיכולת לייצר דיון דמוקרטי ופלורליסטי. בכך, ההצעות יהוו צעד נוסף המנרמל את המעבר של המשטר במדינת ישראל למשטר סמכותני.

מכון זולת מתנגד בתוקף להצעות החוק, ורואה בהן פגיעה חמורה בזכויות האזרח בישראל. הצעות אלו אינן רק מתקפה על עקרונות הדמוקרטיה, אלא מהוות מהלך מסוכן המוביל לריכוזיות כוח פוליטי ולהדרתם של האזרחים הערבים מהפוליטיקה הישראלית. יש לשמור על עצמאות הרשויות המקומיות כמרחב דמוקרטי המייצג את כלל האוכלוסייה, ולא ככלי שרת בידי מפלגות השלטון.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן