חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

לא ״חוק פלדשטיין״ – אלא ״חוק חסינות נתניהו״

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה נכתב בתגובה ל״הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים״, המכונה "חוק פלדשטיין", ואינה אלא הצעת "חוק חסינות נתניהו", שנועדה למנוע כל אפשרות לחקור שימוש לא תקין במידע סודי על ידי ראש הממשלה. עמדת מכון זולת היא כי יש להתנגד להצעה שתיצור תקדימים מסוכנים, ותאפשר באופן גורף מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים, בניגוד לאיסורים הקבועים בחוק כיום על מסירת מידע סודי על ידי גורם לא מוסמך

לא רק שההצעה נועדה להקשות על הרחבת החקירה הפלילית בפרשה הספציפית לרה״מ עצמו ולהקנות לו חסינות במקרים דומים, היא גם מהווה "סנונית ראשונה" בכנסת לסיכול ההקמה של ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7.10, מכיוון שהיא כוללת את הטענה, שמוצגת כעובדה, שמידע מודיעיני קריטי "לא מצא את דרכו לראש הממשלה" לפני ה-7.10.

הצעת החוק הזו, במידה ותאושר, תפגע בעיקרון הממלכתיות ותוביל לפוליטיזציה חמורה בשב"כ ובצה"ל. היא תאפשר לרה״מ נתניהו לבקש ולהשיג מידע סודי על יריבים פוליטיים או מידע שדרוש לו כדי לקדם אינטרסים אישייםפוליטיים אחרים. במקום שמסירת מידע ישירות לרה״מ תהיה החריג, זו תיהפך לכלל. כך, ההצעה תעודד העברה ישירה של מידע סודי אליו, מבלי שהמידע נבדק על פי ההיררכיה המקצועית ומערך הבקרה הפנימית בגופי הביטחון.

חשוב להצביע על ההקשר שבו מקודמת הצעת החוק: מאז הקמת ממשלת ישראל ה-37 בסוף 2022, מדינת ישראל נתונה במהפכה משטרית. בהנהגת רה״מ נתניהו, הממשלה מכינה את התשתית למעבר למשטר דיקטטורי מלא. בין היתר, כוללת תשתית זו שורה ארוכה של הצעות חוק הפוגעות בדמוקרטיה, בזכויות האדם ובשוויון, אשר ממתינות לרגע שבו יחליטו להשלים את חקיקתן בכנסת שנשלטת על ידי רה״מ. בינתיים, הצעות החוק הממתינות לבוא יומן, מעצבות את התודעה ומרגילות את הציבור לחיים תחת משטר דיקטטורי.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן