חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מפגש בנושא מנהיגות נשים: המאבק לשוויון מגדרי בטאיוואן

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ביום שישי (1.11.24) קיים מכון זולת אירוע שנערך בביתם של עודד ואלה גרא, בשיתוף עם שדולת הנשים בישראל, ובנוכחות שגרירת טייוואן בישראל, הגביא־פינג (אבבי) לי ויו״ר שדולת הנשים טל הוכמן. בנפגש נכחו מעל 100 נשים מתחומי דעת שונים, שהציגו פרספקטיבות שונות לאופן בו יש לשנות את הסטטוס קוו המגדרי, ולייצר מציאות שוויונית בכלל התחומים בחברההן בעתות חירום והן בעתות רגיעה.

השגרירה פרשה בדבריה את תפקידן של מנהיגות נשים בטייוואן וכברת הדרך המשמעותית שהן עשו במאבק לשוויון מגדרי, שתוצאותיו באו לידי ביוי בייצוג נשים בפרלמנט הטייוואני. היא סיפרה על המאבק של טייוואן לדמוקרטיה ולהכרה בינלאומית, והאתגרים הייחודיים של טייוואן בתחומים האלה.

נשיאת זולת זהבה גלאון, שהנחתה את האירוע, אמרה כיאם רוצים לקדם דמוקרטיה ושוויון צריך לפעול להטמעת חשיבה מגדרית, כי לא מדובר במאבק סקטוריאלי למען נשים, אלא בחלק מתפיסת עולם רחבה של שוויון וצדק, שלא מוכנה להשלים עם כל סוג של אפליה ודיכוי, לא על בסיס מגדר, לא על בסיס לאוםולא על בסיס מוצא או זהות מינית״.

מנכ”לית זולת עינת עובדיה ציינה שהאירועים הזוועתיים של 7 באוקטובר “הבהירו לנו יותר מתמיד את החשיבות בהצבת נושא השוויון המגדרי בראש סדרי העדיפויות הלאומיים. וכן, דווקא עכשיו, במציאות שטלטלה את החברה הישראלית שנמצאת מאז במצב מלחמה מתמשך בכמה חזיתות, עם ממשלת שמקדמת אג’נדה אנטי-נשית, דווקא עכשיו כשחטופות וחטופים עדיין בשבי חמאס, התעלמות מקולן של נשים פוגעת בחוסן הלאומי״.

השגרירה הגבגביא־פינג (אבבי) לי סיכמה את דבריה במסר של תקווה, חוסן ותמיכה הדדית בין טייוואן לישראל.

אנו מברכות על שיתוף הפעולה עם ראשת נציגות טאיוואן לקידום הטמעת חשיבה מגדרית בזירה הציבורית ומזמינות אתכן ואתכם להצטרף אלינו באירועים הבאים שיתקיימו.

WhatsApp Image 2024-11-25 at 16.30.52 (4)

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן