חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

גירוש ועונש מוות: נרמול של עונשים אכזריים וגזעניים בתירוץ המאבק בטרור

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא

מתוכניות הרב מאיר כהנא ותנועת כך ועד ל”תוכנית ההכרעה” של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, הימין הקיצוני בישראל קורא במשך שנים לתוכניות הוצאה להורג, גירוש וביטול המעמד של אזרחים ותושבים פלסטינים.

בימים אלו, תוך ניצול ציני ומחפיר של המלחמה הקשה והמתמשכת שעוברת על ישראל והמחיר הבלתי נסבל שהאזרחים משלמים על המחדל הנורא בתולדות המדינה, הימין הקיצוני מקדם בכנסת ארבע הצעות חוק דרקוניות – בתירוץ של מאבק בטרור. מובילת המהלך היא מפלגת עוצמה יהודית, שותפה בכירה בממשלת הטבח של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בחסות המלחמה, היא מנהלת קמפיין בנושא ומקדמת את האג’נדה הפוליטית הנודעת של הימין הקיצוני.

עמדת מכון זולת שנכתבה ע”י עו”ד איתי מק היא כי הצעות החוק נועדו לנרמל בחברה הישראלית שלילה שרירותית, אכזרית והמונית של זכויות האדם הבסיסיות של אזרחים ותושבים פלסטינים. הן מציעות להטיל עונשים אכזריים על בסיס גזעי שיחולו על פלסטינים בלבד, בין אם אזרחי ישראל או תושבי השטחים הכבושים שבשליטתה – וזאת באופן קולקטיבי, גם על מי שאין להם קשר ישיר לביצוע העבירה, כמו ילדים. במקביל, הצעות החוק נותנות לגיטימציה לטרור יהודי.

מטרתן הבלעדית, גם אם כלל לא יעברו בחקיקה, היא להקצין את השיח בישראל ולהפעיל לחץ ציבורי כדי לנרמל עמדות ימין קיצוניות וגזעניות, במסווה של עיסוק במאבק בטרור. הצעות החוק עושות נורמליזציה להריגה, לענישה קולקטיבית, לגרימת נזק גופני או נפשי חמור, להרס משפחות וילדים, לפגיעה בחירויות ובזכויות רבות ובכבוד – ולעינויים ולכפייה מכוונת של תנאי חיים המיועדים לגרום להרס פיזי.

הצעות החוק – חוק גירוש משפחות מחבלים; ביטול אזרחות או תושבות ל”אדם המסית לטרור”; עונש מוות למחבלים; והריסת בתי מחבלים שהם אזרחים ישראלים – הן תערובת קטלנית של פגיעה בזכות לחיים ובזכות לאזרחות, להליך הוגן, בזכות לכבוד, לבריאות ולדיור, בחופש התנועה, הן מפרות את האיסור המוחלט על עינויים ואת האיסור על ענישה קולקטיבית ועוד.

באופן לא מפתיע, שתיים מהצעות החוק – לגירוש משפחות מחבלים ועונש מוות למחבלים – מזכירות באופן בלתי נסבל שיטות “אכיפת חוק” של משטרי האפרטהייד בדרום יבשת אפריקה.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן