מתוכניות הרב מאיר כהנא ותנועת כך ועד ל”תוכנית ההכרעה” של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, הימין הקיצוני בישראל קורא במשך שנים לתוכניות הוצאה להורג, גירוש וביטול המעמד של אזרחים ותושבים פלסטינים.
בימים אלו, תוך ניצול ציני ומחפיר של המלחמה הקשה והמתמשכת שעוברת על ישראל והמחיר הבלתי נסבל שהאזרחים משלמים על המחדל הנורא בתולדות המדינה, הימין הקיצוני מקדם בכנסת ארבע הצעות חוק דרקוניות – בתירוץ של מאבק בטרור. מובילת המהלך היא מפלגת עוצמה יהודית, שותפה בכירה בממשלת הטבח של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בחסות המלחמה, היא מנהלת קמפיין בנושא ומקדמת את האג’נדה הפוליטית הנודעת של הימין הקיצוני.
עמדת מכון זולת שנכתבה ע”י עו”ד איתי מק היא כי הצעות החוק נועדו לנרמל בחברה הישראלית שלילה שרירותית, אכזרית והמונית של זכויות האדם הבסיסיות של אזרחים ותושבים פלסטינים. הן מציעות להטיל עונשים אכזריים על בסיס גזעי שיחולו על פלסטינים בלבד, בין אם אזרחי ישראל או תושבי השטחים הכבושים שבשליטתה – וזאת באופן קולקטיבי, גם על מי שאין להם קשר ישיר לביצוע העבירה, כמו ילדים. במקביל, הצעות החוק נותנות לגיטימציה לטרור יהודי.
מטרתן הבלעדית, גם אם כלל לא יעברו בחקיקה, היא להקצין את השיח בישראל ולהפעיל לחץ ציבורי כדי לנרמל עמדות ימין קיצוניות וגזעניות, במסווה של עיסוק במאבק בטרור. הצעות החוק עושות נורמליזציה להריגה, לענישה קולקטיבית, לגרימת נזק גופני או נפשי חמור, להרס משפחות וילדים, לפגיעה בחירויות ובזכויות רבות ובכבוד – ולעינויים ולכפייה מכוונת של תנאי חיים המיועדים לגרום להרס פיזי.
הצעות החוק – חוק גירוש משפחות מחבלים; ביטול אזרחות או תושבות ל”אדם המסית לטרור”; עונש מוות למחבלים; והריסת בתי מחבלים שהם אזרחים ישראלים – הן תערובת קטלנית של פגיעה בזכות לחיים ובזכות לאזרחות, להליך הוגן, בזכות לכבוד, לבריאות ולדיור, בחופש התנועה, הן מפרות את האיסור המוחלט על עינויים ואת האיסור על ענישה קולקטיבית ועוד.
באופן לא מפתיע, שתיים מהצעות החוק – לגירוש משפחות מחבלים ועונש מוות למחבלים – מזכירות באופן בלתי נסבל שיטות “אכיפת חוק” של משטרי האפרטהייד בדרום יבשת אפריקה.
