חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הממשלה מבקשת להשתלט על נתוני הצפייה לצרכי שליטה פוליטית

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא

> > לקריאת הפנייה לחברי ועדת הכלכלה

> > לקריאת הפנייה ליועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפק

> > לקריאת הפנייה למשרד המשפטים ולייעוץ המשפטי של משרד התקשורת

> > לקריאת הפנייה לרשות להגנת הפרטיות

> > לקריאת הפנייה לשר גדעון סער

הצעת חוק חובת הצגת נתוני צפייה שמקודמת בימים אלו ע"י ח"כ שלום דנינו מהליכוד מבקשת לקבוע כי שר התקשורת שלמה קרעי הוא שיקבע את המערכת למדידת רייטינג בערוצים בישראל, וכי גופי השידור יחויבו להציג לצופים את נתוני הצפייה שלהם בזמן אמת. כמו כן, הם יחויבו לדווח לרשויות על הרגלי הצפייה של הצופים, כולל פילוחים לפי מגזר, גיל, מגדר ועוד.

זה צעד נוסף של השר שלמה קרעי להשתלט על שוק התקשורת בישראל – ולפגוע בתקשורת החופשית. הצעת החוק של ח"כ דנינו תעניק לשר קרעי שליטה פוליטית על מדידת הרייטינג, תוך הטלת חובה על גופי השידור להגיש את אותם הנתונים הרגישים לממשלה – מה שמעלה את החשש לשימוש בנתונים לצרכים הפוליטיים של ממשלת ישראל.

מדובר בפגיעה בלתי-נתפסת בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. כך, ההצעה תאפשר לממשלה לשלוט על תכני השידור בישראל דרך השפעה על נתוני הצפייה ואחוזי הרייטינג – דבר שעלול להוביל להטיות בשוק התקשורת, ממניעים פוליטיים, לטובת ערוצים שהשלטון מעדיף.

אחוזי הרייטינג קובעים את חוזקו של הערוץ ואת מידת השפעתו על הציבור – ועולה מהצעת החוק חשש ממשי לעיוות מחריד של השיח הציבורי. הצעת החוק מבקשת להתחיל מהלך, שכמו כדור שלג שינוע בשליטת הממשלה, יאסוף עוד ועוד כוח לטובת הערוצים שהיא מעוניינת לקדם.

בנוסף לכל, דרישת הממשלה לקבלת נתוני צפייה מפולחים לפי פרמטרים דמוגרפיים ואחרים חושפת מידע רגיש על הרגלי הצפייה של האזרחים פוגעת בחופש הפרטיות – ועלולה להיות מנוצלת לשימוש פוליטי.

> > לקריאת הכתבה ב"דה מרקר"

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן