חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מדד זכויות האדם, מאי 2024 | הזכות לחופש הדת והחופש מדת בישראל: תמיכה חוצה מחנות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> מדד זכויות האדם במגזין ליברל

>> לממצאי הסקר בערבית |  اقرؤوا مسح أيار2024

מאז השבעה באוקטובר ובצל המלחמה הממושכת, נדמה שההתעוררות הדמוקרטית של 2023 נגד המהפכה המשטרית ובעד הדמוקרטיה נשכחה. המחאות חזרו לרחובות, אך עודן מצומצמות וממוקדות בדרישה החיונית לשחרור החטופים. לצד דרישה זו קיימת גם הקריאה להחלפת השלטון בבחירות, ערך דמוקרטי בסיסי שעדיין נוכח במחאה. סקר של מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם והמכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בדק את מידת התמיכה בערך דמוקרטי אחר שהוא מרכזי להגדרת אופייה הדמוקרטי של המדינה  חופש הדת והחופש מדת. הסקר, שנערך במאי 2024 על ידי חברת IPanel וכלל 1,517 משיבים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, מצביע על תמיכה רחבה וחוצה מחנות בעיקרון החיוני הזה.

ראשית, יש לציין שלפי הסקר, לציבור חסר מידע מהותי על המערכת הדמוקרטית הישראלית. בעקבות תהליך הלמידה הציבורית חסר התקדים שהתחולל במהלך 2023, סביר להניח שרוב הישראלים מודעים לכך שלישראל אין חוקה כתובה פורמאלית. חלק מהישראלים בוודאי גם יודעים שבמקום חוקה, ישראל אימצה מספר חוקי יסוד אשר חלקם מעגנים את זכויות האדם וזכויות הפרט ומגנים עליהן. אך הסקר מראה שרק מיעוטכרבע מהאוכלוסייהמודע לכך שאין בישראל חוק יסוד שמבטיח שוויון בין כל אזרחי המדינה. בפועל, אין גם חוק רגיל שמעגן את השוויון האזרחי, וההגנה על ערך זה נקבעה בפסיקות של בג"צ, בנוסף לחוקים שמסדירים שוויון באופן חלקי ופרטני, כגון שוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות בעבודה.

הסקר גילה כי מחצית הישראלים חושבים (30%) או בטוחים (20%) כי קיים חוק יסוד שמעגן את השוויון האזרחי באופן כללי. הפער בין יהודים וערבים במענה לשאלה זו מעיד ככל הנראה על חוויות שונות או על דימוי שונה לגבי אופייה של מדינת ישראל: רוב של 54% מהיהודים סבור שקיים חוק יסוד שכזה, בעוד שרק 38% מהמשיבים הערבים חושבים כך. בקרב שתי הקבוצות, רק מיעוט מודע למצב הקיים בפועל: 24% מהיהודים ציינו שאין חוק יסוד שמעגן את השוויון האזרחי, ו-36% מהמשיבים הערבים. כרבע מהנשאלים בשתי הקבוצות הודו שאינם יודעים.

כאמור, בפועל אין אף חוק שמבטיח שוויון בין כל אזרחי המדינה, ולא בכדילפי הסבר אחד, המדינה נמנעה מלהתחייב לשוויון כדי שלא תיאלץ לשים קץ לאפליה של הפלסטינים אזרחי המדינה. אך ההיסטוריה של ניסיונות הכנסת לחוקק מגילת זכויות מעידה על התנגדות עזה מצד הנציגים הדתייםלרוב, המחוקקים החרדיםלסעיף של שוויון אזרחי בחוקי המדינה. במאמר מ-2012, פרופ' אמנון רובינשטיין ז"ל, שהיה מאדריכלי חוקי היסוד של 1992, תיאר את עמדתן של המפלגות החרדיות והדתיות לסעיף השוויון כ"ייהרג ואל יעבור". הוא הסביר כי הנציגים הדתיים חששו בעיקר מפגיעה בחוק השבות ובפטור מגיוס עבור תלמידי ישיבות, והתנערו משוויון לזרמים הלאאורתודוקסיים בישראל.

שאלות נוספות בסקר ניסו לבדוק את התמיכה של הציבור הישראלי בחופש הדת. זאת הן ברמה העקרונית, באמצעות שאלה על מידת התמיכה בחקיקת חוק יסוד בנושא, והן באופן מעשי, דרך בדיקת התמיכה בחוק שכזה, בהינתן שישפיע על הסדרת תחומים מסוימים בחיי היוםיום, כגון הרחבת השימוש בתחבורה ציבורית בשבתות וקיום נישואין וגירושין אזרחיים בישראל. התוצאות מעידות כי ברמה המעשית, יש תמיכה נרחבת לשינוי ההסדרים שמלווים את החיים בישראל מראשית ימי המדינה.

ביחס לאפשרות לעגן את חופש הדת והחופש מדת בחוק יסוד, שאלת הסקר בדקה את מידת התמיכה או ההתנגדות לחוק כזה לאחר שפירטה את העקרונות שעליו יתבסס: "שכל אדם זכאי לדבוק בדתו, ואין להפלות אזרח על בסיס דתו, וכן שכל אזרח זכאי שלא לדבוק בדת, ואין לכפות כל מצווה או מנהג דתי בישראל".

הסקר הראה ששיעור התמיכה בחוק יסוד כזה הינו גבוה במיוחד: 71% מהציבור תומך בו, 36% באופן מתון ("תומכ/ת") ו-35% באופן מובהק ("תומכ/ת מאוד"). התמיכה מתקרבת לקונצנזוס בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה בבחירות של 2022 (90%), אך קיים רוב תומך גם בקרב מצביעי קואליציה (57%). רוב בקרב הימין, המרכז והשמאל (לפי הגדרה עצמית) תומך אף הוא. באופן נדיר, ההבדלים בין יהודים וערבים בנושא זה מזעריים: 75% מהערבים תמכו בחוק כזה במידה מתונה או מובהקת וכך גם 70% מהיהודים תמכולאור הקיטוב החברתיפוליטי עוד בטרם השבעה באוקטובר, חשוב למצוא נושאים משותפים שכאלה: נראה שהתמיכה בחופש הדת והחופש מדת מהווה ערך משותף.

על מנת לחדד את המשמעות של חוק יסוד המעגן חופש דת וחופש מדת בפועל, הסקר כלל מספר שאלות המשך שתיארו השפעות אפשריות שיהיו לחוק כזה על תחומים שונים בחיי האזרחים. שאלות אלה בדקו האם התמיכה של האזרחים בחקיקת חוק היסוד תגבר או תפחת במידה והוא יביא לכך שיתאפשרו נישואין וגירושין אזרחיים בישראל, לכך שיורחב השימוש בתחבורה ציבורית בשבתות ובחגים או לכך שתהיה הכרה של המדינה בגיור לפי זרמים לא אורתודוקסיים.

ממצאי הסקר הראו כי קידום נישואין וגירושין אזרחיים, ועוד יותר מכך הרחבת השימוש בתחבורה ציבורית בשבתות, מגבירים את התמיכה בחקיקת חוק יסוד חופש הדת וחופש מדת באופן משמעותי ביותר: שיעור המשיבים שהצעדים הללו חיזקו את תמיכתם בחוק היה גבוה פי שתיים משיעור המשיבים שענו שצעדים כאלה יפחיתו את תמיכתם בו. יתר המשיבים סברו כי צעדים אלה כתוצאה מחקיקת חוק היסוד לא ישנו את מידת התמיכה או ההתנגדות שלהם אליו.

בנוגע לשאלה על הכרה בגיור דרך זרמים שאינם אורתודוקסיים, כמו הזרם הקונסרבטיבי או הרפורמי, התוצאות פחות חד משמעיותהדעות נחלקו בין מי שהשיבו שצעד כזה יעלה את תמיכתם בחוק (35% בקרב כלל האוכלוסייה) ומי שסברו שזה יחליש את התמיכה (28%). מבין המשיבים היהודים, שהנושא הזה רלוונטי להם יותר, ניכר כי העמדות התחלקו באופן כמעט שווה: 38% שאמרו שזה יעלה את תמיכתם, 34% השיבו כי יחליש.

כצפוי, ההבדלים העיקריים במידת התמיכה בחוק בהינתן שהוא יביא לשינויי המדיניות השונים קשורים במידת הדתיות בקרב יהודים, אך ישנם גם הבדלים בקרב אותם המשיבים ביחס לצעדי המדיניות השונים. כך, פתיחת האפשרות של נישואין אזרחיים זוכה לתמיכה בקרב רוב מובהק של חילונים (72%), אך גם לרוב יחסי של המסורתיים (42% מהם אמרו שהאפשרות הזו תגביר את תמיכתם בחוק, לעומת 24% שהשיבו שהנושא יפחית אותה). כמו בכל התחומים, הדתיים והחרדים התנגדו לאפשרות הנישואין האזרחיים ברוב גדול (64% בקרב הדתיים ו-81% מבין החרדים).

בתגובה לנושא הרחבת השימוש בתחבורה ציבורית בשבתות וחגים, החילונים הגיבו באופן שונה מאוד מהמסורתיים: 84% מהם אמרו שזה יגביר את תמיכתם בחוק יסוד חופש הדת, לעומת 38% בלבד מהמסורתיים שהשיבו כך (עדיין מעט יותר מהמסורתיים שציינו כי נושא התחבורה הציבורית בשבת יפחית את תמיכתם – 32%). רוב גורף של הדתיים והחרדים אמרו שהנושא יפחית את תמיכתם.

הנושא שמעורר הכי הרבה התנגדות של הדתיים הוא קידום האפשרות לגיור של זרמים לאאורתודוקסיים: מעל 80% מהדתיים והחרדים הגיבו לכך באופן שלילי. המשיבים המסורתיים נחלקו באופן שווה בין מי ששינוי במדיניות הגיור מגבירים את תמיכתם בחוק היסוד לבין אלו שהדבר מפחית את התמיכה בו, ואילו רוב החילונים הגיבו בחיוב לאפשרות הזאת ותמיכתם בחוק גברה.

למרות הפילוגים בקרב קבוצות מסוימות, הסקר חושף מגמות ברורות למדי. את הטעות של מרבית הישראלים הסבורים כי ערך השוויון מעוגן בחוק יסוד ניתן לייחס לעמדתם שכך אמור להיות או לתפיסה שהדבר מובטח באמצעים אחרים (כמו מגילת העצמאות או פסיקות בג"צ), מבלי להבין שתוקפן אינו זהה לזה של חוק יסוד. וכאשר נשאלים הישראלים על עיקרון דמוקרטי מסויםהבטחת חופש הדת והחופש מדתהתמיכה בחוק יסוד שיעגן זאת חזקה וחוצה מחנות. הסקר מראה שרוב הציבור בשל ומצפה לשינוי בהסדרי הסטטוס קוו. גם אם ישרור חוסר הסכמה סביב המדיניות בפועל בנוגע לתחומים השונים, יש בסיס מובהק לשינוי כללי המשחק בישראל.

הסקר שנתוניו מובאים כאן נערך עבור מדד זכויות האדם של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם והמכון לחירות ואחריות בין התאריכים 29-26 במאי 2024. שאלות הסקר וניתוח הממצאים שלו נכתבו על ידי ד"ר דליה שיינדלין. הנתונים נאספו באופן מקוון על ידי חברת iPanel מ-1517 משיבים בגירים שמהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, בהם 1224 משיבים יהודים (בעברית) ו-293 משיבים ערבים (בערבית). טעות הדגימה המירבית של המדגם היא 2.5%.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן