>> מדד זכויות האדם במגזין ליברל
>> לממצאי הסקר בערבית | اقرؤوا مسح أيار2024
מאז השבעה באוקטובר ובצל המלחמה הממושכת, נדמה שההתעוררות הדמוקרטית של 2023 נגד המהפכה המשטרית ובעד הדמוקרטיה נשכחה. המחאות חזרו לרחובות, אך עודן מצומצמות וממוקדות בדרישה החיונית לשחרור החטופים. לצד דרישה זו קיימת גם הקריאה להחלפת השלטון בבחירות, ערך דמוקרטי בסיסי שעדיין נוכח במחאה. סקר של מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם והמכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בדק את מידת התמיכה בערך דמוקרטי אחר שהוא מרכזי להגדרת אופייה הדמוקרטי של המדינה – חופש הדת והחופש מדת. הסקר, שנערך במאי 2024 על ידי חברת IPanel וכלל 1,517 משיבים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, מצביע על תמיכה רחבה וחוצה מחנות בעיקרון החיוני הזה.
ראשית, יש לציין שלפי הסקר, לציבור חסר מידע מהותי על המערכת הדמוקרטית הישראלית. בעקבות תהליך הלמידה הציבורית חסר התקדים שהתחולל במהלך 2023, סביר להניח שרוב הישראלים מודעים לכך שלישראל אין חוקה כתובה פורמאלית. חלק מהישראלים בוודאי גם יודעים שבמקום חוקה, ישראל אימצה מספר חוקי יסוד אשר חלקם מעגנים את זכויות האדם וזכויות הפרט ומגנים עליהן. אך הסקר מראה שרק מיעוט – כרבע מהאוכלוסייה – מודע לכך שאין בישראל חוק יסוד שמבטיח שוויון בין כל אזרחי המדינה. בפועל, אין גם חוק רגיל שמעגן את השוויון האזרחי, וההגנה על ערך זה נקבעה בפסיקות של בג"צ, בנוסף לחוקים שמסדירים שוויון באופן חלקי ופרטני, כגון שוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות בעבודה.
הסקר גילה כי מחצית הישראלים חושבים (30%) או בטוחים (20%) כי קיים חוק יסוד שמעגן את השוויון האזרחי באופן כללי. הפער בין יהודים וערבים במענה לשאלה זו מעיד ככל הנראה על חוויות שונות או על דימוי שונה לגבי אופייה של מדינת ישראל: רוב של 54% מהיהודים סבור שקיים חוק יסוד שכזה, בעוד שרק 38% מהמשיבים הערבים חושבים כך. בקרב שתי הקבוצות, רק מיעוט מודע למצב הקיים בפועל: 24% מהיהודים ציינו שאין חוק יסוד שמעגן את השוויון האזרחי, ו-36% מהמשיבים הערבים. כרבע מהנשאלים בשתי הקבוצות הודו שאינם יודעים.
כאמור, בפועל אין אף חוק שמבטיח שוויון בין כל אזרחי המדינה, ולא בכדי. לפי הסבר אחד, המדינה נמנעה מלהתחייב לשוויון כדי שלא תיאלץ לשים קץ לאפליה של הפלסטינים אזרחי המדינה. אך ההיסטוריה של ניסיונות הכנסת לחוקק מגילת זכויות מעידה על התנגדות עזה מצד הנציגים הדתיים – לרוב, המחוקקים החרדים – לסעיף של שוויון אזרחי בחוקי המדינה. במאמר מ-2012, פרופ' אמנון רובינשטיין ז"ל, שהיה מאדריכלי חוקי היסוד של 1992, תיאר את עמדתן של המפלגות החרדיות והדתיות לסעיף השוויון כ"ייהרג ואל יעבור". הוא הסביר כי הנציגים הדתיים חששו בעיקר מפגיעה בחוק השבות ובפטור מגיוס עבור תלמידי ישיבות, והתנערו משוויון לזרמים הלא–אורתודוקסיים בישראל.
שאלות נוספות בסקר ניסו לבדוק את התמיכה של הציבור הישראלי בחופש הדת. זאת הן ברמה העקרונית, באמצעות שאלה על מידת התמיכה בחקיקת חוק יסוד בנושא, והן באופן מעשי, דרך בדיקת התמיכה בחוק שכזה, בהינתן שישפיע על הסדרת תחומים מסוימים בחיי היום–יום, כגון הרחבת השימוש בתחבורה ציבורית בשבתות וקיום נישואין וגירושין אזרחיים בישראל. התוצאות מעידות כי ברמה המעשית, יש תמיכה נרחבת לשינוי ההסדרים שמלווים את החיים בישראל מראשית ימי המדינה.
ביחס לאפשרות לעגן את חופש הדת והחופש מדת בחוק יסוד, שאלת הסקר בדקה את מידת התמיכה או ההתנגדות לחוק כזה לאחר שפירטה את העקרונות שעליו יתבסס: "שכל אדם זכאי לדבוק בדתו, ואין להפלות אזרח על בסיס דתו, וכן שכל אזרח זכאי שלא לדבוק בדת, ואין לכפות כל מצווה או מנהג דתי בישראל".
הסקר הראה ששיעור התמיכה בחוק יסוד כזה הינו גבוה במיוחד: 71% מהציבור תומך בו, 36% באופן מתון ("תומכ/ת") ו-35% באופן מובהק ("תומכ/ת מאוד"). התמיכה מתקרבת לקונצנזוס בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה בבחירות של 2022 (90%), אך קיים רוב תומך גם בקרב מצביעי קואליציה (57%). רוב בקרב הימין, המרכז והשמאל (לפי הגדרה עצמית) תומך אף הוא. באופן נדיר, ההבדלים בין יהודים וערבים בנושא זה מזעריים: 75% מהערבים תמכו בחוק כזה במידה מתונה או מובהקת וכך גם 70% מהיהודים תמכו. לאור הקיטוב החברתי–פוליטי עוד בטרם השבעה באוקטובר, חשוב למצוא נושאים משותפים שכאלה: נראה שהתמיכה בחופש הדת והחופש מדת מהווה ערך משותף.
על מנת לחדד את המשמעות של חוק יסוד המעגן חופש דת וחופש מדת בפועל, הסקר כלל מספר שאלות המשך שתיארו השפעות אפשריות שיהיו לחוק כזה על תחומים שונים בחיי האזרחים. שאלות אלה בדקו האם התמיכה של האזרחים בחקיקת חוק היסוד תגבר או תפחת במידה והוא יביא לכך שיתאפשרו נישואין וגירושין אזרחיים בישראל, לכך שיורחב השימוש בתחבורה ציבורית בשבתות ובחגים או לכך שתהיה הכרה של המדינה בגיור לפי זרמים לא אורתודוקסיים.
ממצאי הסקר הראו כי קידום נישואין וגירושין אזרחיים, ועוד יותר מכך הרחבת השימוש בתחבורה ציבורית בשבתות, מגבירים את התמיכה בחקיקת חוק יסוד חופש הדת וחופש מדת באופן משמעותי ביותר: שיעור המשיבים שהצעדים הללו חיזקו את תמיכתם בחוק היה גבוה פי שתיים משיעור המשיבים שענו שצעדים כאלה יפחיתו את תמיכתם בו. יתר המשיבים סברו כי צעדים אלה כתוצאה מחקיקת חוק היסוד לא ישנו את מידת התמיכה או ההתנגדות שלהם אליו.
בנוגע לשאלה על הכרה בגיור דרך זרמים שאינם אורתודוקסיים, כמו הזרם הקונסרבטיבי או הרפורמי, התוצאות פחות חד משמעיות – הדעות נחלקו בין מי שהשיבו שצעד כזה יעלה את תמיכתם בחוק (35% בקרב כלל האוכלוסייה) ומי שסברו שזה יחליש את התמיכה (28%). מבין המשיבים היהודים, שהנושא הזה רלוונטי להם יותר, ניכר כי העמדות התחלקו באופן כמעט שווה: 38% שאמרו שזה יעלה את תמיכתם, 34% השיבו כי יחליש.
כצפוי, ההבדלים העיקריים במידת התמיכה בחוק בהינתן שהוא יביא לשינויי המדיניות השונים קשורים במידת הדתיות בקרב יהודים, אך ישנם גם הבדלים בקרב אותם המשיבים ביחס לצעדי המדיניות השונים. כך, פתיחת האפשרות של נישואין אזרחיים זוכה לתמיכה בקרב רוב מובהק של חילונים (72%), אך גם לרוב יחסי של המסורתיים (42% מהם אמרו שהאפשרות הזו תגביר את תמיכתם בחוק, לעומת 24% שהשיבו שהנושא יפחית אותה). כמו בכל התחומים, הדתיים והחרדים התנגדו לאפשרות הנישואין האזרחיים ברוב גדול (64% בקרב הדתיים ו-81% מבין החרדים).
בתגובה לנושא הרחבת השימוש בתחבורה ציבורית בשבתות וחגים, החילונים הגיבו באופן שונה מאוד מהמסורתיים: 84% מהם אמרו שזה יגביר את תמיכתם בחוק יסוד חופש הדת, לעומת 38% בלבד מהמסורתיים שהשיבו כך (עדיין מעט יותר מהמסורתיים שציינו כי נושא התחבורה הציבורית בשבת יפחית את תמיכתם – 32%). רוב גורף של הדתיים והחרדים אמרו שהנושא יפחית את תמיכתם.
הנושא שמעורר הכי הרבה התנגדות של הדתיים הוא קידום האפשרות לגיור של זרמים לא–אורתודוקסיים: מעל 80% מהדתיים והחרדים הגיבו לכך באופן שלילי. המשיבים המסורתיים נחלקו באופן שווה בין מי ששינוי במדיניות הגיור מגבירים את תמיכתם בחוק היסוד לבין אלו שהדבר מפחית את התמיכה בו, ואילו רוב החילונים הגיבו בחיוב לאפשרות הזאת ותמיכתם בחוק גברה.
למרות הפילוגים בקרב קבוצות מסוימות, הסקר חושף מגמות ברורות למדי. את הטעות של מרבית הישראלים הסבורים כי ערך השוויון מעוגן בחוק יסוד ניתן לייחס לעמדתם שכך אמור להיות או לתפיסה שהדבר מובטח באמצעים אחרים (כמו מגילת העצמאות או פסיקות בג"צ), מבלי להבין שתוקפן אינו זהה לזה של חוק יסוד. וכאשר נשאלים הישראלים על עיקרון דמוקרטי מסוים – הבטחת חופש הדת והחופש מדת – התמיכה בחוק יסוד שיעגן זאת חזקה וחוצה מחנות. הסקר מראה שרוב הציבור בשל ומצפה לשינוי בהסדרי הסטטוס קוו. גם אם ישרור חוסר הסכמה סביב המדיניות בפועל בנוגע לתחומים השונים, יש בסיס מובהק לשינוי כללי המשחק בישראל.
הסקר שנתוניו מובאים כאן נערך עבור מדד זכויות האדם של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם והמכון לחירות ואחריות בין התאריכים 29-26 במאי 2024. שאלות הסקר וניתוח הממצאים שלו נכתבו על ידי ד"ר דליה שיינדלין. הנתונים נאספו באופן מקוון על ידי חברת iPanel מ-1517 משיבים בגירים שמהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, בהם 1224 משיבים יהודים (בעברית) ו-293 משיבים ערבים (בערבית). טעות הדגימה המירבית של המדגם היא 2.5%.