חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

לא להארכת הוראת השעה המאפשרת לבצע חיפוש שלא על פי צו חיפוש

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא 

במאי 2023 התקבלה בכנסת הוראת שעה בתוקף לשנה לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי, כך שתכלול שתי עילות חדשות אשר בהתקיימן שוטר מוסמך לערוך חיפוש ללא צו של בית המשפט. בין היתר, ניתן לבצע חיפוש ללא צו אם התעורר “חשד סביר זה מקרוב” שיש בבית או במקום “נשק או חלק מהותי בנשק העשוי לשמש ראיה” או “תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור”. ב-8.5.24 עבר בכנסת תיקון להארכת הוראת השעה לפרק זמן קצר, עד ל-1.7.24, על מנת שלא תפקע. בנוסף, צפוי לעלות להצבעה במליאת הכנסת תיקון המציע להאריך בפרק זמן של שנתיים נוספות את הוראת השעה, לאחר שאושר בועדת השרים לענייני חקיקה ב-19.5.24.

סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי קובע סמכות לשוטר לבצע חיפוש ללא צו בבית או במקום, אם יש יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב; אם תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה; אם אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה; ואם השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית. לכך הוסיפה הוראת השעה שחוקקה לפני כשנה (תיקון 15), ושעתה מתבקש להאריכה בשנתיים, סעיף קטן (ב) המפרט את העילות החדשות שמאפשרות לערוך חיפוש ללא צו.

עמדת מכון זולת היא שאין להאריך את הוראת השעה, שכן זו מלכתחילה הייתה לקויה. ההוראה חסרת איזונים ובלמים, ונראה שנועדה לזרות חול בעיני הציבור לנוכח הכישלון המתמשך של הממשלה במאבק בארגוני הפשיעה. ההוראה עלולה להיות מנוצלת לרעה להפרת זכויות אדם ואף לשמש לענישה קולקטיבית כלפי הציבור הערבי שבו מתרחשים עיקר מקרי הרצח. דברי ההסבר להצעה להאריך בשנתיים את הוראת השעה רק מחדדים את הסכנה בה.

מאחר וישנה דחיפות רבה במאבק בעבירות סחיטה באיומים, ירי והחזקת נשק בלתי חוקי, מכון זולת מציע להשלים את הסדרת נושא החיפוש ללא צו אך ורק באמצעות חקיקה הכוללת איזונים ובלמים. במקום הוראת השעה הלקויה, יש לחזור ולקדם את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע”ד-2014, שעברה בקריאה ראשונה אך לא קודמה, ונשענת על המלצות הוועדה הציבורית בראשות השופט דב לוין.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן