חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

חיזוק ערוץ 14: העדפת אינטרסים של בעלי הון על חשבון הציבור

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

מסמך זה הוגש מטעם מכון זולת ותנועת ״רגולציה הוגנת״ לקראת הדיון בוועדת הכלכלה שנקבע ליום 18.03.24, ומתייחס להצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ אריאל קלנר, אשר עברה שינויים רבים לאורך הליך חקיקתה. בכל אחד מנוסחיה, ההצעה כללה הסדרים פרסונליים פסולים שנועדו להעדיף בעלי הון בעלי אינטרסים על חשבון הקופה הציבורית והאינטרס הציבורי.

בנוסח המקורי של הצעת החוק, הוצע להפחית לסכום מזערי את דמי ההפצה במערך עידן+ המשולמים על ידי ערוצים זעירים וערוצים ייעודיים, להעניק לערוצים חסינות מפני הפסקת הפצת שידוריהם בגין אי תשלום חובות עבר לרשות השנייה, וכן לחייב את תאגיד השידור הציבורי להעמיד את חומרי הארכיון שלו לשימוש גורמים מסחריים במחירי עלות תפעול בלבד. לאור היותו של ערוץ 14 ערוץ זעיר שצבר חוב משמעותי לרשות השנייה בשל אי תשלום דמי ההפצה על שידוריו במערך עידן+, ניתן היה להסיק כי מדובר בהצעה פרסונלית שנועדה להיטיב עמו במיוחד.  

ההסדר הובא לדיון בועדת הכלכלה מבלי להציג כל בסיס עובדתי או בדיקה כלכלית ותחרותית ראויה. הענקת הטבה כלכלית מסוג זה לערוצים מסחריים על חשבון הקופה הציבורית פסולה בכל מצב, ופסולה אף יותר בנסיבות החירום המלחמתיות הנוכחיות. העובדה כי המחוקק בחר לעסוק במתן הטבות כספיות לבעלי ההון דווקא בזמן זה, במקום לפעול למען הציבור ורווחתו, מעוררת חשש לגבי מניעיו.

כאמור, במהלך הליך החקיקה נעשו שינויים בנוסחה של הצעת החוק, אשר מטרתם למנוע טענות על הסדר חקיקה פרסונלי בלתי תקין. בכל אחד מהנוסחים ניתנה הטבה משמעותית לערוץ 14, ובסופו של דבר, הנוסח שאושר בקריאה שלישית במליאת הכנסת הרחיב את ההטבות הכלכליות גם לערוצים המסחריים הוותיקים, ובכך הוטל עומס כלכלי נוסף על תאגיד השידור הציבורי. חשוב לציין כי סעיפי החסינות והנגישות המוזלת לארכיון הוסרו מההצעה.

מכון זולת התנגד להצעת החוק ולהליך החקיקה שהוביל לאישורה בדיון בוועדת הכלכלה. במסגרת פעילותנו סייענו לחברי הכנסת להגיש הסתייגויות במהלך הדיון בוועדה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. כמו כן, פנינו ליועצת המשפטית של הכנסת בבקשה להפסיק את הליך החקיקה שהתנהל באופן בלתי תקין.

בזכות שיתוף הפעולה של מכון זולת עם חברי האופוזיציה, הצלחנו להביא למחיקת הסעיף שפוטר את ערוץ 14 מתשלום חובות עבר ולמחיקת הסעיף שהתיר שימוש חינמי בארכיון התאגיד לערוצים מסחריים. בנוסף, החקיקה הפכה להוראת שעה מוגבלת בזמן, אשר תוקפה עד ליום 31.1.2025.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן