חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

חיזוק ערוץ 14: העדפת אינטרסים של בעלי הון על חשבון הציבור

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

מסמך זה מוגש מטעם מכון זולת והגב’ ליאורה ניר מתנועת “רגולציה הוגנת” לקראת דיון בועדת הכלכלה הקבוע ביום 18.03.24, ומתייחס הן להצעת החוק המקורית שבנדון, כפי שהוגשה על ידי ח”כ אריאל קלנר, והן לנוסח נוסף של הצעת החוק שהובא בפנינו, הכולל תיקונים מיום 13.3.2024, שככל הנראה הוצעו על ידי הייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה. כל אחת מההצעות האמורות מגלמת הסדרים פרסונליים פסולים שיש בהם משום העדפה ברורה של בעלי הון אינטרסנטים על חשבון הקופה הציבורית והאינטרס הציבורי.

הצעת החוק, בנוסחה המקורי, מבקשת להפחית לסכום מזערי את דמי ההפצה במערך עידן+ המשולמים על ידי ערוצים זעירים וערוצים זעירים ייעודיים. מדובר בהסדר פסול, ספציפי ופרסונלי שנתפר למידותיו של ערוץ יהודי ישראלי בע”מ (להלן, “ערוץ 14”), ומבקש לאפשר לו להתחמק מהתשלומים הנדרשים עבור הפצתו.

על מנת להכשיר את השרץ, ולנסות למנוע טענות בדבר הסדר חקיקה פרסונלי פסול, הוצע כאמור נוסח נוסף. נוסח זה מבקש להרחיב את ההטבה הכלכלית, כך שלא יחול על המשתמשים כל תשלום, וההטבה תחול גם על הערוצים המסחריים הוותיקים המשדרים במערך עידן+ ב-SD – “קשת” ו”רשת”, ובכך להשית הטבה כלכלית פסולה זו על הציבור כולו באמצעות תאגיד השידור הציבורי “כאן”, יחד עם ערוץ הכנסת. כל זאת באמתלה כוזבת של “הגברת תחרות”.

אם לא די בכך, מבקשת הצעת החוק, בשני הנוסחים, להוסיף ולקבוע הסדר פרסונלי-ספציפי נוסף, שבו תינתן לערוץ 14 חסינות מלאה מפני הפסקת הפצת שידוריו בגין אי תשלום חובות עבר לרשות השנייה, וזאת כאשר בימים אלה תלויה ועומדת תביעה של הרשות השניה כנגד ערוץ 14 לתשלום חובות אלה.

בנוסף, הצעת החוק מבקשת לייצר הטבה כלכלית משמעותית נוספת לבעלי ההון, על חשבון הקופה הציבורית. כיום רשאי תאגיד השידור הציבורי לגבות תעריפים מקובלים מגורמים מסחריים עבור שימוש בחומרי ארכיון התאגיד. הצעת החוק מבקשת לשנות מצב זה, ולחייב את התאגיד להעמיד את חומרי הארכיון שלו לשימוש גורמים מסחריים במחירי עלות תפעול שוטף בלבד.

הצעות אלה הן הצעות שמרחפת מעליהן אי חוקיות ופגיעה ברורה באינטרס הציבור. הן יוצרות הסדרים פרסונליים שנתפרו, הלכה למעשה, למידותיו, מצבו וצרכיו הספציפיים של ערוץ 14. בנוסף, הן יגרמו לחיסרון תקציבי שיועמס על הציבור. כל זאת ללא ביסוס וללא הצדקה, באופן בלתי מידתי, ובאופן שלא יביא ל”הגברת התחרות”.

הסדרים פסולים אלה הובאו ללא כל בסיס עובדתי או בדיקה כלכלית ותחרותית, ומבלי שתעמוד בפני המחוקק האפשרות לבחון את ההצדקה הכלכלית והציבורית להטבות כה משמעותיות לגורמים המשדרים ולבעלי ההון. הענקת הטבות כלכליות מסוג זה בסך של עשרות מיליוני ש”ח פסולה בכל מקרה, ופסולה שבעתיים במצב החירום המלחמתי הנוכחי. אבסורד הוא שאפילו בעת הזו בוחר המחוקק לעסוק במתן הטבות שלטוניות בסכומי עתק לבעלי ההון, ולהוסיף פגיעה מיותרת בציבור, במקום לפעול לטובת הציבור ולרווחתו.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן