בנוסח המקורי של הצעת החוק, הוצע להפחית לסכום מזערי את דמי ההפצה במערך עידן+ המשולמים על ידי ערוצים זעירים וערוצים ייעודיים, להעניק לערוצים חסינות מפני הפסקת הפצת שידוריהם בגין אי תשלום חובות עבר לרשות השנייה, וכן לחייב את תאגיד השידור הציבורי להעמיד את חומרי הארכיון שלו לשימוש גורמים מסחריים במחירי עלות תפעול בלבד. לאור היותו של ערוץ 14 ערוץ זעיר שצבר חוב משמעותי לרשות השנייה בשל אי תשלום דמי ההפצה על שידוריו במערך עידן+, ניתן היה להסיק כי מדובר בהצעה פרסונלית שנועדה להיטיב עמו במיוחד.
ההסדר הובא לדיון בועדת הכלכלה מבלי להציג כל בסיס עובדתי או בדיקה כלכלית ותחרותית ראויה. הענקת הטבה כלכלית מסוג זה לערוצים מסחריים על חשבון הקופה הציבורית פסולה בכל מצב, ופסולה אף יותר בנסיבות החירום המלחמתיות הנוכחיות. העובדה כי המחוקק בחר לעסוק במתן הטבות כספיות לבעלי ההון דווקא בזמן זה, במקום לפעול למען הציבור ורווחתו, מעוררת חשש לגבי מניעיו.
כאמור, במהלך הליך החקיקה נעשו שינויים בנוסחה של הצעת החוק, אשר מטרתם למנוע טענות על הסדר חקיקה פרסונלי בלתי תקין. בכל אחד מהנוסחים ניתנה הטבה משמעותית לערוץ 14, ובסופו של דבר, הנוסח שאושר בקריאה שלישית במליאת הכנסת הרחיב את ההטבות הכלכליות גם לערוצים המסחריים הוותיקים, ובכך הוטל עומס כלכלי נוסף על תאגיד השידור הציבורי. חשוב לציין כי סעיפי החסינות והנגישות המוזלת לארכיון הוסרו מההצעה.
מכון זולת התנגד להצעת החוק ולהליך החקיקה שהוביל לאישורה בדיון בוועדת הכלכלה. במסגרת פעילותנו סייענו לחברי הכנסת להגיש הסתייגויות במהלך הדיון בוועדה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. כמו כן, פנינו ליועצת המשפטית של הכנסת בבקשה להפסיק את הליך החקיקה שהתנהל באופן בלתי תקין.
בזכות שיתוף הפעולה של מכון זולת עם חברי האופוזיציה, הצלחנו להביא למחיקת הסעיף שפוטר את ערוץ 14 מתשלום חובות עבר ולמחיקת הסעיף שהתיר שימוש חינמי בארכיון התאגיד לערוצים מסחריים. בנוסף, החקיקה הפכה להוראת שעה מוגבלת בזמן, אשר תוקפה עד ליום 31.1.2025.