חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

המחלוקת על גיוס החרדים פוגעת בשוויון ובמערכת המשפט

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

בעקבות פרוץ המלחמה בעזה לאחר מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר, בוצע גיוס חירום של כ-300 אלף חיילי מילואים. משרד הביטחון פרסם שני תזכירי חוק לפיהם שירות החובה לחיילים ולחיילות בשירות קרבי יוארך לשלוש שנים, ומספר הימים שבהם ישרתו אנשי המילואים בכל שנה יוכפל. בנוסף, מוצע להעלות את גיל הפטור לחיילי מילואים ל-45 ולקצינים ל-50. לעומת זאת, אין בתזכירים התייחסות לחובת הממשלה, כפי שנקבעה בפסיקת בג”ץ, לפתור את חוסר השוויון באי גיוס החרדים.
.

ביום 26.2.24 התקיים דיון בבג”ץ בעתירות נגד החלטת הממשלה שלא לגייס בני ישיבות חרף פקיעת תוקפו של החוק שמכוחו ניתן להם פטור, וכנגד העברת כספי התמיכה לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או דחיית שירות כדין, אך לא גויסו בפועל. השופטים הוציאו צווים על תנאי ובמהלך הדיון שמו דגש על בעיית אי החוקיות בהתנהלות הממשלה.

תזכירי החוק והדיון בבג”ץ מעוררים מחדש את המחלוקת הציבורית והפוליטית בסוגיית גיוס החרדים. מסמך זה אינו מציע מתווה לגיוס חרדים או עוסק ישירות במחלוקת בסוגיה, אלא מתייחס לפגיעה הרב-ממדית בשוויון ובעצמאות מערכת המשפט שנגרמת בעקבותיה.

עמדת מכון זולת היא כי המחלוקת על גיוס החרדים משמשת כ”נשק” לפגיעה רב-ממדית בשוויון ובמערכת המשפט. היא מונעת עיגון מפורש של הזכות לשוויון בחוק יסוד; משמשת לצורך החלשת המעמד הציבורי של הזכות לשוויון; משמשת לצורך החרפה מכוונת של העימות בין הרשויות המבצעת והמחוקקת עם הרשות השופטת; מובילה את הממשלות לפעול במצב מתמשך של אי חוקיות הפוגע בשלטון החוק; משמשת כדי להצדיק פגיעה בשוויון של מיעוטים אחרים ובמיוחד המיעוט הערבי; מהווה חסם קבוע לצמצום הפערים הכלכליים-חברתיים בישראל והעוני במיעוט החרדי; ומתעלמת מהפגיעה בשוויון כלפי אוכלוסיות אחרות שאינן מעוניינות להתגייס מטעמי מצפון ועלולות להיענש על כך.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן