נייר עמדה זה עוסק באמצעים שבהם משתמשת משטרת ישראל לצורך דיכוי הפגנות נגד הממשלה, בתקופה שמאז מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר ופרוץ המלחמה, ובהמלצות שנועדו לחזק את ההגנות על חופש המחאה.
מאז הקמת המדינה, כללה החקיקה הישראלית הגבלות משמעותיות על חופש המחאה בדמות הוראות חוק דרקוניות מתקופת המנדט ולצידן הגנות רעועות ביותר על הזכות להפגין. דוח מקיף של מכון זולת (בשיתוף הוועד נגד עינויים ומכון עקבות), שכתיבתו הסתיימה זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, סקר את החקיקה הרלבנטית למימוש הזכות להפגין בישראל ומצא כי מדובר במערכת טלאים של חקיקה מיושנת שמותירה סמכויות רבות מדי לדיכוי הפגנות בידי המשטרה ורשויות אכיפת החוק.
על פי הערכות, בשנת 2024 צפויה להתקיים בישראל מחאה ציבורית נרחבת של מגוון קבוצות, בסוגיות הנוגעות בין היתר לשחרור החטופים; להקדמת הבחירות; להקמת ועדת חקירה ממלכתית והאחריות למחדל של אסון השבעה באוקטובר; לאופן ניהול המלחמה; לחוסר הביטחון הלאומי והאישי בחלקים נרחבים במדינה; למחיר הכלכלי שנגבה מהמשפחות המפונות ומשפחות הלוחמים ועוד.
בהינתן הבסיס הרעוע של החקיקה להגנה על חופש המחאה והעובדה שסמכויות רבות נתונות בידי המשטרה שכפופה כיום לשר לביטחון לאומי בן גביר, שאינו עושה כל מאמץ להסתיר את הנחיותיו למשטרה להגביל הפגנות שאינן נושאות חן בעיני הממשלה, בניגוד לחוק ולעמדת היועצת המשפטית לממשלה, יש צורך במענה נחרץ שיבטיח שזכותו של הציבור לממש את חופש המחאה תישמר.
לפיכך, מכון זולת דורש מן היועצת המשפטית לממשלה ומפרקליט המדינה לקיים פיקוח הדוק ושוטף על התנהלות המשטרה והשר לביטחון לאומי בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה, גם מבלי שהוגשה עתירה בעניין לבג”ץ. ככל שעולה החשד להתערבות פוליטית ולמתן הנחיות בנושא הגבלת הפגנות, עליהם למלא את תפקידם הציבורי הקריטי להגנה על חירויות היסוד של אזרחי המדינה. בנוסף יש צורך לבחון מקרוב את התנהלות המשטרה בשטח על מנת לוודא שהיא אינה עושה שימוש כראות עיניה באותה חקיקה מיושנת ודרקונית הסותרת את הפסיקה הישראלית שניתנה לאורך השנים במטרה להגן על חופש ההפגנה.
בנוסף על אלה, מכון זולת ממליץ להזדרז ולתקן את החולשות של המסגרת החקיקתית הקיימת ולשפר את ההגנות על חופש המחאה כפי שהוצע בדוח הנ”ל. בראש ובראשונה יש צורך לעגן במפורש בחקיקת יסוד את זכות המחאה בישראל ובנוסף יש לבטל הגבלות דרקוניות ואנכרוניסטיות על חופש המחאה שאין להן מקום במערכת החוקים של מדינה דמוקרטית.
