חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

תותחים ומוזות: כנס תקשורת בעת מלחמה לזכרו של פרופ’ משה נגבי

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

בתאריך 21 לפברואר 2024, נערך כנס התקשורת השנתי של מכון זולת לזכר העיתונאי והמשפטן, פרופ’ משה נגבי ז”ל, במלאת שש שנים לפטירתו.

הכנס, תחת הכותרת “תותחים ומוזות – תקשורת בעת מלחמה”, התקיים בשיתוף אתר וואלה! ושודר ממנו בשידור ישיר. את דברי הפתיחה לכנס נשאו נשיאת זולת, זהבה גלאון וד”ר עירית נגבי, אלמנתו של נגבי.

לאחר מכן התקיימה שיחה, בה העיתונאית טל שלו (וואלה!) ראיינה את שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ’יה. הכנס נחתם בפאנל בהנחיית טל שניידר, כתבת מדינית ופוליטית, “זמן ישראל”, בהשתתפות: זהבה גלאון, דובר צה”ל ומפקד גל”צ לשעבר תא”ל (מיל’) אבי בניהו,  עיתונאי “הארץ” ג’קי חורי, ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ׳ מרדכי קרמניצר.

צפו בכנס המלא:

.

 

נשיאת זולת, זהבה גלאון, אמרה בדברי הפתיחה שלה: “גם בזמן מלחמה, כשהחטופים עדיין בשבי החמאס ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ממשיך במאמציו לפגוע בתקשורת החופשית; להשתלח בעיתונאים, להטיל מגבלות דרקוניות על מעמדה של התקשורת, ליזום העמדה לדין של עיתונאים שיצטטו הדלפות מתוך דיוני הקבינט, ולנסות למנוע כל ביקורת על תיפקוד הממשלה”

ד”ר עירית נגבי אמרה: “מלאו שש שנים לפטירתו של משה, אנשים אהבו אותו כי היה טוב לב, חכם וצנוע והיה ידען גדול שחלק את ידיעותיו עם כל מי שביקש. הוא עמד כסלע איתן מול מגמות אנטי דמוקרטיות וביטא את השאיפה של ישראל לחברה שוויונית דמוקרטית עם חופש וזכויות אדם”.
.
.
השופטת בדימוס אילה פורקצ’יה אמרה: “נקודת האיזון בין בטחון וזכויות אדם משתנה בהתאם לנסיבות. בימי מלחמה הצרכים הבטחוניים מקבלים משקל יתר אבל האיזון האמיתי חייב תמיד להשמר. אנחנו רואים סיכונים במובן הזה בשני מובנים. מובן אחד הוא השחיקה בזכויות אדם שאיננה בנקודת איזון ראויה, מצבים שקשורים בהפגנות וחופש עיתונות וחופש אקדמי. תהליך ההדחה של עופר כסיף היה מעבר לנקודת האיזון הראויה, וגם  קריאה לעונש מוות למחבלים. אלה דברים שלא ראינו בימי שלום והם בחלקם לא נחוצים בימי מלחמה. תופעה נוספת היא שימוש מופרז בחופש ביטוי ע”י מנהיגי מדינה שיוצאים בקריאות שגובלות בעבירות הסתה לגזענות, לאלימות, להרג פלסטינים מסיבי, ושימוש בטענת חסינות כדי להתחמק מאחריות”.
.
פרופ׳ מרדכי קרמניצר אמר: “מה שבולט בהעדרו של נגבי זה שלא נשמע קול ברור נגד ההסתה לגזענות וג׳נוסייד בכלי התקשורת. זה עבר בלי תגובות והתנגדות. הוא היה מקים קול זעקה מקצה הארץ לקצה השני”. 
.
ג׳קי חורי אמר: “הציבור הישראלי היהודי נחשף למיעוט האינפורמציה. הציבור הערבי חשוף גם לתקשורת הישראלית וגם למה שקורה בעזה ובעולם הערבי בערוצי לויין”.
.
אבי בניהו אמר: “לא אהבתי את הטיילת ברצועת עזה, עד כדי כך שהכניסו את רמי בן יהודה. כשהייתי דובר צה”ל בעופרת יצוקה לא הסכמתי שיכנסו אנשים חוץ מכתבים זרים, צבאיים”.
.
לקריאה נוספת:

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן