חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

וובינר חירום בשיתוף קרן ברל כצנלסון: תקציב להרס המדינה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב-25 ליונאר 2024  קיימו מכון זולת וובינר וקרן ברל כצנלסון וובינר חירום בשם “תקציב להרס המדינה”. העיתונאי וח”כ לשעבר זוהיר בהלול הנחה את הוובינר שבו לקחו חלק: ח״כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), ח”כ נעמה לזימי (העבודה), אביעד הומינר-רוזנבלום, סמנכ”ל המדיניות והתוכן בקרן ברל כצנלסון ועו”ס ענבל חרמוני, יו”ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים.

מנכ”ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון רמי הוד, ומנכ״לית זולת עינת עובדיה נשאו דברי פתיחה.

 

צפו בוובינר המלא:

מנכ”לית זולת, עינת עובדיה, אמרה: “התקציב המובא לממשלה, הוא תקציב שלא מתייחס כמעט לצורך של תושבי ישראל ושל מדינת ישראל בשיקום. התקציב מצביע על מטרותיה של הממשלה – למשוך את המלחמה הזו כמה שאפשר, תוך המשך הפגיעה במערכות הרווחה והבריאות, שכבר נוכחנו מה קרה להן בשל הקיצוצים הקודמים.”

מנכ”ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון רמי הוד אמר: “שראל צריכה גישה מרחיבה, כמו בריטניה אחרי מלחמת העולם השניה וכמו ישראל אחרי כיפור, כדי לצאת ממשברים גדולים מדינה צריכה להשקיע במנועי צמיחה, בחינוך, בהשכלה, בבריאות ובריאות נפש. ואנחנו בחברה האזרחית צריכים להניף דגל שצריך להרחיב את התקציב”

ח״כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) אמר: “בתקציב אין לחלוטין שום שינוי בסדרי העדיפויות. לצד השמירה על תקציבים של המשרדים החברתיים גם בזמן המלחמה עדיין חייבים להשתדל לשמור על המסגרת הפיסקלית, ובעניין הזה התקציב הוא הפקרות מוחלטת עם גרעון של % 6.6. היה צריך להסתפק ב4.5-5%”.

ח”כ נעמה לזימי (העבודה) אמרה: “זהו אסון תקציבי, אני רואה שזה ילווה אותנו שנים קדימה ויחזיר אותנו אחורה. זהו תקציב קיצוצים שלא צופה פני עתיד לצמיחה שצריך לקיים כאן. המשרדים המיותרים, הכספים הקואליציוניים. בתקציב כזה היה צריך להרחיב משמעותית את הגרעון אבל לשירותים מניבי צמיחה. מניעת תקציבים לחינוך, רווחה, כל מה שנגזר מסליל לארגוני פשיעה. במקום ליצר אופק המדינה פוגעת בחוסן הלאומי והאישי. התקציבים המיועדים לנגב ולגליל הם על המוקד. זהו סדר עדיפויות מעוות לחלוטין”.

אביעד הומינר רוזנבלום אמר: “מדובר בתקציב הכי סקטוריאלי שנראה בישראל, התקציבים לא הולכים לכלל החברה הישראלית. זהו שוחד פוליטי. ההתאמות שנעשות הן עוד יותר קיצוניות מהתקציב המקורי. פוגעים בכל הציבור הישראלי ותומכים רק במי שטוב לקואליציה. זה לא קיצוץ חד פעמי אלא ימשיך איתנו שנים קדימה”.
ענבל חרמוני אמרה: “התקציבים החברתיים והאזרחיים מיובשים בצורה מגמתית כבר שנים רבות, כמעט ללא קשר לזהות הממשלה. יש תפיסה בישראלי גם בחלק ממי שלא נחשבות מפלגות ימין, מין תפיסה אוצרית שאומרת שהתמודדות עם משבר היא דרך פגיעה ברווחה, בריאות, שיכון, תעסוקה ועוד”.
צפו בתקציר הוובינר:

 

>> להאזנה בספוטיפיי, לחצו כאן

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן