חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מינויים זמניים לתפקידים בכירים, פוגעים בשירות הציבורי

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

מסמך זה סוקר את השימוש שעושה הממשלה בשיטת המינויים הזמניים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי באופן שפוגע במקצועיותו. שיטה זו מאפשרת חלוקת ג’ובים למקורבים שאין להם כישורים מתאימים למינוי קבוע, ופוגעת בתפקוד הדרג המקצועי ובאמון הציבור בו. כדי לצמצם את התופעה, מכון זולת ממליץ לעבות את הליך הבחירה של מועמד למינוי זמני ולהוסיף כברירת מחדל חובת התייעצות גם עם הוועדה או הגורמים האחרים הנוגעים לעניין (שנקבעו בחוק ובהחלטות הממשלה), על מנת שייעצו לשר ולממשלה בהתאם לכשירות המקצועית והערכית הדרושה לתפקיד ובשים לב לזמניות המינוי.

נייר העמדה נכתב על רקע אישור הממשלה את מינויו של ניצב קובי יעקובי, המקורב לשר בן גביר ולליכוד, לממלא מקום נציב השב”ס על אף חוסר ניסיונו בתחום הכליאה, וכן על רקע החלטת השר דוד אמסלם למנות את ינקי קוינט לממלא מקום מנהל רשות החברות.

השיטה של מינויים זמניים אינה חדשה, והחמירה בשנים האחרונות על רקע משבר הקורונה והמשבר הפוליטי שנוצר עם הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בתיקי האלפים. שיטת זו מתעמת חזיתית עם התפיסה הבסיסית של שיטת המינהל הציבורי בישראל, שרואה בשירות המדינה שירות בעל אופי ממלכתי מקצועי ואפוליטי, שנגזר ממעמדו כנאמן הציבור.

אפשרות המינוי הזמני קבועה בנהלי שירות נציבות המדינה ובחוק המינויים. עד לתיקון מס’ 15 לחוק המינויים, בשנת 2010, ניתן היה למנות ממלא מקום למנהל של משרד ממשלתי ולבעל משרה שהמינוי לה הוא באישור ממשלה לתקופה מוגבלת של שלושה חודשים בלבד. בעקבות התיקון נקבע שהשר יוכל למנות ממלא מקום לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, אך לאחר התייעצות עם נציב השירות, ניתן יהיה להאריך את התקופה כך שלא תעלה על שישה חודשים. בנוסף, השר רשאי, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה, להודיע לממשלה על הארכת התקופה מעבר לשישה חודשים בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכל עוד מתקיימות אותן הנסיבות.

לאחר התיקון, לא פעם הממשלה ושריה בחרו ב”פיתרון היצירתי” של מינוי באופן זמני עד לשישה חודשים של מועמדים בעלי זיקה פוליטית מובהקת. זאת כדי לסייע בהכשרת מינויים בעתיד, תוך עקיפת תנאי הכשירות הבסיסיים וחוות דעת מקצועיות לפיהן לא התאימו למינוי קבע באותה העת.

לאור החשש ממינויים זמניים לא מתאימים ובלתי ראויים, הנעשים מטעמים פוליטיים-אישיים ובניגוד לאינטרס הציבורי, מכון זולת מציע לתקן את הוראת סעיף 23א לחוק המינויים, כך שבכל מקרה תעשה בחינה מקצועית וערכית לעניין התאמתם של מועמדים למינויים זמניים על ידי הוועדה או הגורמים הרלוונטיים האחרים, בשים לב לדרישות התפקיד ולזמניות המינוי.

 

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן