חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

שנה אזרחית חדשה: האתגרים שנעמוד בפניהם

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לכל האיגרות של נשיאת זולת, זהבה גלאון 

השנה החדשה התחילה בירי רקטות מעזה ובשני פסקי דין תקדימיים של בג”ץ שפסל את עילת הסבירות ודחה את תחולת חוק הנבצרות לכנסת הבאה זו תזכורת לכך ש-2024 היא המשכה של 2023 באמצעים אחרים. היא עדיין איתנו, על צלקותיה, הרוגיה, חטופיה והאתגרים שהיא הציבה. קשה אפילו לזכור איך נראו כאן החיים לפני הטבח של ה-7 באוקטובר, כשעם שלם קם על הרגליים כדי להילחם
במהפיכה המשטרית, שרקמו לנו מנהיג מושחת ואוסף הכהניסטים שחברו אליו.

החלטת בג”ץ מוכיחה שמוסדות המדינה מסרבים לקמול, להיעלם ולהיכנע.

האתגר שלנו כחברה הוא ללמוד להסתכל אל מעבר לאופק המיידי ולגבש סדר אזרחי חדש, שהוא תנאי הכרחי לקידום שוויון וזכויות אדם בדמוקרטיה מתוקנת,וגם לאפשר לנו איזו התחלה של מרווח נשימה. אבל סדר אזרחי כזה לא יכול להתקיים בלי שנתניהו וממשלתו, שהותירה אותנו בחורבות, ילכו הביתה.

אנחנו זיהינו חוסר אדיר של כלים, ידע ומומחיות אצל השחקנים הפוליטיים הבכירים בישראל. הבור הזה מסוכן, בין היתר, משום שנכנסו אליו ארגונים כמו פורום קהלת. לכן אנחנו מנגישים כלים ומומחיות לפוליטיקאים וקובעי מדיניות באמצעות שתי זרועות פעילות: האחת, שפועלת להשפיע על מקבלי ההחלטות ולהעביר אליהם מסמכי מדיניות מנומקים ויוזמות חקיקה מסודרות, השנייה, אקטיביסטית שפועלת להשפיע
על השיח הציבורי, בין היתר, באמצעות כוח פעולה מקצועי של שרים חברי כנסת לשעבר, ורשימת תפוצה של כחצי מיליון א.נשים שאנחנו מנגישים להם את החומרים שלנו.

בשנת 2023 חווינו ניסיונות לקדם מהפיכה משטרית, לפגוע בתקשורת החופשית ולצמצם את כוחו של בית המשפט, וסיימנו את השנה עם האסון הגדול בהיסטוריה הישראלית ולחימה בשתי חזיתות. הלחימה בעזה גבתה עד כה את חייהם של כ-500 חיילים ישראלים ולמעלה מ-21 אלף עזתים, גם כאלו שלא עשו דבר, וכאלו שמשוועים לסיוע הומניטרי. אלו מספרים מדהימים, שיאים מדממים חדשים בסכסוך שדם אינו זר לו.

זה אינו הזמן להשתבלל ולהרכין ראש. להיפך, אם יש משהו שלמדנו הוא שחברה אזרחית חזקה בנויה מאזרחים מעורבים, שיכולים להזיז הרים. עשינו דרך ארוכה, רשמנו לא מעט הצלחות ומה שבטוח הוא שגם ב-2024 יש לא מעט הרים שעדיין עלינו להזיז.

שלכן ושלכם,

זהבה גלאון

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן