חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

דיון בוועדת הבריאות: סגירת מרכז חוסן בגולן

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב6 לדצמבר 2023 נערך בוועדת הבריאות דיון מהיר שעסק בסגירת מכון חוסן בגולן. מכון זולת ביקש להביע את התנגדותו לסגירת המכון, אשר נובעת מתקצוב הסקטוריאלי של מרכזי החוסן. בדיון השתתף ח”כ גלעד קריב, אשר הציג את עמדת מכון זולת, כפי שגובשה והוצגה בנייר העמדה שפורסם על ידי המכון בנושא.
/

 

 

קצוב מרכזי החוסן הוא מדוגמאות הקיצון המאפיינות את התקציב הסקטוריאלי שהביאה ממשלת ישראל לשנים 2023 ו-2024 – תקציב אשר נותן העדפה בוטה לתושבי ההתנחלויות ומונע שירותים מינימליים מתושבי מדינת ישראל.

סוגיית תת-התקצוב של מרכזי החוסן עומדת על סדר היום הציבורי מזה שנים רבות. מבקר המדינה עמד על המחסור במטפלים ובתקצוב של מרכזי החוסן בדרום החל משנת 2014. אולם התקציבים לא הועברו ולא נקבעה אסטרטגיה שתיתן מענה לצרכי התושבים. כמו כן, המבקר קבע כי קיים צורך בהקמת מרכזי חוסן בצפון הארץ, בנוסף למרכז חוסן שפעל בגולן באותה העת ללא תקצוב ממשלתי. עוד קבע המבקר, כי קיים צורך להגדיר קריטריונים ברורים לפתיחת מרכזי חוסן ותקצובם. 

באשר לא נמצא התקצוב למרכז החוסן בגולן, אמור מרכז זה להסגר. מרכז זה, כמו מרכזי החוסן האחרים בצפון, סיפק שירות של הנחיה וייעוץ למרכזים מקומיים נוספים הפועלים בהתנדבות בקהילותיהם, על בסיס המרכזים המתוקצבים.

במקביל, ב-2023 החליטה הממשלה להקצות במסגרת הכספים הקואליציוניים 6 מיליון שקלים נוספים לארבעת מרכזי החוסן בהתנחלויות בשטחי הגדה המערבית. על אלה אמורים להתווסף עוד 4 מיליון שקלים בתקציב 2024. ויודגש, בניגוד למחסור הברור במרכזי חוסן בדרום ובצפון, מרכזי החוסן בהתנחלויות בגדה המערבית לא נזכרו בדו”ח מבקר המדינה האמור כחסרים בתקציבים או בכוח אדם.

הוספת תקציב בהיקף גדול כל-כך למתנחלים, תוך הפקרת תושבי הצפון, אינה אלא המשך החלטתה של ממשלת ישראל לטפח את מדינת הרווחה של ההתנחלויות ולצמצם עוד יותר את הזכויות החברתיות של תושבי מדינת ישראל. הדברים חמורים פי כמה בעת הזו, בה תושבי צפון הארץ נדרשים להתמודד עם פעולות מלחמתיות המתבצעות בקרבתם, תוך התעלמות בוטה של המדינה מצרכיהם – הן לעניין פינויים והן לעניין הטיפול בבריאותם הנפשית.

מכון זולת קורא לכנסת ישראל למנוע את הפלייתם החמורה של תושבי צפון הארץ ולהבטיח כי מרכז החוסן בגולן ימשיך לתפקד ולתת מענה לנזקקים לו ביישובי הצפון.

לקריאה נוספת: 

>> נייר העמדה המלא של זולת: מרכזי החוסן – תקציב למדינת רווחה בהתנחלויות בלבד

>> כתבה של נועה שפיגל ועדי חשמונאי ב”הארץ” על סמך נייר העמדה

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן