חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

אגרת נשיאת זולת בנושא השבת החטופים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

מחר, יום שישי, אם לא יהיו שוב עיכובים מורטי עצבים, אמור להתחיל השלב הראשון בהחזרת נשים וילדים משבי החמאס.
בשעה שדברים האלו נכתבים אנחנו עדיין לא יודעים את זהותם של אלו שיזכו לשוב אל ביתם, ומי יישאר בידי החמאס.

אנחנו מתרגשים עם המשפחות שיקיריהן יחזרו והלב של כולנו שבור לרסיסים יחד עם המשפחות שגורל יקיריהן עדיין לא ידוע.

לממשלת ישראל יש חובה מוסרית להשבתם של כל החטופים שנחטפו מביתם ומארצם, במשמרת שלה, ובגלל ההפקרות שלה, ואנחנו תובעים מראש הממשלה ומשריו להשיב את כולם. אנחנו מלאי תקווה שהם ישוחררו בקרוב.

 

הדיון בממשלה חשף את פרצופם ואת קהות ליבם של הנציגים הכהניסטים המשיחיים. נציגי עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר לא התביישו להרים את ידם נגד העסקה ואילו נציגי הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ’ חזרו בהם ברגע האחרון מהתנגדותם והצביעו בעד.
ליבם של אלו גס במשפחות החטופים, בכאבם, בסבלם. אותם מעניין רק דבר אחד, להמשיך ולכבוש את עזה המרוסקת, שיש בה פליטים, אלפי הרוגים ופצועים, מחבלים וגם אזרחים נשים וילדים, ולהקים מחדש את גוש קטיף, גם במחיר חיי החטופים – ילדים, נשים, גברים, קשישים. הכל הולך.

 

מאז הטבח הנפשע של החמאס ב-7 באוקטובר, כולנו שותפים ושותפות למאבק של משפחות החטופים למען שחרורם. ההתגייסות של הציבור, שהפגין, תרם, כתב, תמך, צעד, מחה והשתתף הפכה אותו לשותף בהחזרת החטופים והחטופות. הלחץ הציבורי עבד.
מכון זולת תומך בעסקה שנחתמה ובעסקאות הבאות – המשימה הלאומית החשובה ביותר של הממשלה היא החזרת החטופים. זוהי חובה שאין למעלה ממנה!

 

שלכם,

זהבה גלאון,

נשיאת זולת

> לחצו כאן למעבר לאגרת נשיאת זולת, זהבה גלאון, בעקבות הטבח של ה-7 לאוקטובר

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן