ניייר עמדה זה נכתב בעקבות החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ לא להעביר לרשויות ערביות תקציבים לשנת 2023 בסך כולל של 200 מיליון ש”ח עבור התקציב השוטף וכן תקציב נוסף בסך 100 מיליון ש”ח עבור מענקי הפיתוח והפרויקטים לפיתוח כלכלי ברשויות הערביות. בנוסף החליט למנוע מהן 10 מיליון ש”ח לטובת הנגשה ו-4 מיליון ש”ח לטובת שיפור ההיערכות לחירום. זאת בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרדי האוצר והפנים ולעמדת שר הפנים משה ארבל.
עמדת ‘מכון זולת’ היא כי מדובר בהחלטה גזענית ולא חוקית שדגל שחור מתנוסס מעליה. התשתית העובדתית שלה היא שילוב של תיאוריית קונספירציה שהופצה בימין בזמן ממשלת בנט-לפיד יחד עם העמדה הגזענית והצרכים הפוליטיים של השר סמוטריץ’ וחבריו לממשלה.
המצב החוקי הקיים בסוגיית התקצוב של הממשלה לרשויות מקומיות ובפרט רשויות ערביות: בעוד שהזכות לשוויון אינה מעוגנת במפורש בחוק יסוד, אלא הוכרה בפסיקה כזכות יסוד הנגזרת מעקרון כבוד האדם המעוגן בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הרי שבסוגיית התקצוב הזכות לשוויון עוגנה הן בחוק והן בפסיקה ענפה של בג”ץ. בין היתר, החובה להקצות כספים של המדינה באופן שוויוני באה לידי ביטוי בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, תשמ”ה-1985, שקובע כי תמיכות תקציביות יחולקו אך ורק “לפי מבחנים שוויוניים”. על פי הפסיקה, מסעיף 3א ניתן ללמוד על הדרישה הכללית לשוויון בחלוקת כל משאב ציבורי בידי כל רשויות השלטון, וכן כי עקרון השוויון חל אף ללא חוק הקובע זאת במפורש, גם על הקצאת כספים מתקציב המדינה באופן אחר ולצרכים אחרים. בין היתר, נתקבלה עתירה לביטול אזורי עדיפות לאומית לצורך מתן תקציבי עתק בתחום החינוך, ונקבע כי קיימת חשיבות מיוחדת בכל הקשור לחובת השלטון לנהוג בשוויון בין אזרחיה היהודים של המדינה ואזרחיה שאינם יהודים, וכי חובה זו מהווה יסוד מיסודותיה של היות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.
ההחלטה של השר סמוטריץ’ מתאימה לצרכים הפוליטיים של מפלגות הקואליציה לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, וכן מתאימה למשטרים סמכותניים השוללים זכויות אדם של מיעוטים, נוהגים בשיטת הפרד ומשול בין קבוצות אוכלוסייה ומטילים את האחריות לכישלונותיהם על המיעוטים. ההחלטה הינה לא חוקית, ואף אין לו סמכות חוקית לקבוע קריטריונים ומנגנון פיקוח נפרדים לרשויות הערביות אלא רק קריטריונים ומנגנון פיקוח כלליים שיחולו לגבי כלל הרשויות המקומיות במדינה. מדובר במימוש ראשון מצד שר בממשלה של ביטול עילת הסבירות, אשר מוכיח את הסכנה בהשלמת ההפיכה המשטרית.
