חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

סירוב שר האוצר לתקצב רשויות ערביות: החלטה גזענית ולא חוקית

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

ניייר עמדה זה נכתב בעקבות החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ לא להעביר לרשויות ערביות תקציבים לשנת 2023 בסך כולל של 200 מיליון ש”ח עבור התקציב השוטף וכן תקציב נוסף בסך 100 מיליון ש”ח עבור מענקי הפיתוח והפרויקטים לפיתוח כלכלי ברשויות הערביות. בנוסף החליט למנוע מהן 10 מיליון ש”ח לטובת הנגשה ו-4 מיליון ש”ח לטובת שיפור ההיערכות לחירום. זאת בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרדי האוצר והפנים ולעמדת שר הפנים משה ארבל.

עמדת ‘מכון זולת’ היא כי מדובר בהחלטה גזענית ולא חוקית שדגל שחור מתנוסס מעליה. התשתית העובדתית שלה היא שילוב של תיאוריית קונספירציה שהופצה בימין בזמן ממשלת בנט-לפיד יחד עם העמדה הגזענית והצרכים הפוליטיים של השר סמוטריץ’ וחבריו לממשלה.

המצב החוקי הקיים בסוגיית התקצוב של הממשלה לרשויות מקומיות ובפרט רשויות ערביות: בעוד שהזכות לשוויון אינה מעוגנת במפורש בחוק יסוד, אלא הוכרה בפסיקה כזכות יסוד הנגזרת מעקרון כבוד האדם המעוגן בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הרי שבסוגיית התקצוב הזכות לשוויון עוגנה הן בחוק והן בפסיקה ענפה של בג”ץ. בין היתר, החובה להקצות כספים של המדינה באופן שוויוני באה לידי ביטוי בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, תשמ”ה-1985, שקובע כי תמיכות תקציביות יחולקו אך ורק “לפי מבחנים שוויוניים”. על פי הפסיקה, מסעיף 3א ניתן ללמוד על הדרישה הכללית לשוויון בחלוקת כל משאב ציבורי בידי כל רשויות השלטון, וכן כי עקרון השוויון חל אף ללא חוק הקובע זאת במפורש, גם על הקצאת כספים מתקציב המדינה באופן אחר ולצרכים אחרים. בין היתר, נתקבלה עתירה לביטול אזורי עדיפות לאומית לצורך מתן תקציבי עתק בתחום החינוך, ונקבע כי קיימת חשיבות מיוחדת בכל הקשור לחובת השלטון לנהוג בשוויון בין אזרחיה היהודים של המדינה ואזרחיה שאינם יהודים, וכי חובה זו מהווה יסוד מיסודותיה של היות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

ההחלטה של השר סמוטריץ’ מתאימה לצרכים הפוליטיים של מפלגות הקואליציה לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, וכן מתאימה למשטרים סמכותניים השוללים זכויות אדם של מיעוטים, נוהגים בשיטת הפרד ומשול בין קבוצות אוכלוסייה ומטילים את האחריות לכישלונותיהם על המיעוטים. ההחלטה הינה לא חוקית, ואף אין לו סמכות חוקית לקבוע קריטריונים ומנגנון פיקוח נפרדים לרשויות הערביות אלא רק קריטריונים ומנגנון פיקוח כלליים שיחולו לגבי כלל הרשויות המקומיות במדינה. מדובר במימוש ראשון מצד שר בממשלה של ביטול עילת הסבירות, אשר מוכיח את הסכנה בהשלמת ההפיכה המשטרית.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן